שאלה:
שלום רב,
האם מותר ללמד תורה לאחיינים שלי כשאני עדיין רווק או שיש לחוש לדברי השו״ע ביו״ד הל׳ מלמדים ובאבה״ע סי׳ כב ?
והציעו לי ללמד תורה לילד שאינו מהמשפחה שלי בביתו של הילד. האם מותר ?
תודה.
תשובה:
שלום רב,
אכן להלכה נפסק שאסור לרווק ללמד ילדים משום שאימותיהם מביאות אותם ויש חשש שיתגרה באישה. אמנם בזמנינו שבדרך כלל האמהות אינן מביאות את ילדיהן ללמוד כתבו הפוסקים שלא נהגו להחמיר בזה. ראה שו"ת תשורת שי ח"א סי' קע ומקורו הוא מהב"ח כפי שציין שם. וראה עוד בשבט הלוי ח"ה סי' רו אות ב' מה שהביא שם שנהגו להקל במקום שאין חשש יחוד (כגון בבית הספר שיש עוד מלמדים וכך הוא היום המצב בדרך כלל שאין כיתה אחת בלבד אלא תמיד יש עוד כיתות ואנשים נוספים באזור). ולכן במקרה שלך שאתה מגיע לבית פרטי שיכול להיות שם גם חשש לייחוד לכאורה אין מקום להקל בזה. (ואין כוונתי שהילד ימנע את הייחוד משום שזה היה קיים בכל סיטואציה גם במקום שבגמרא ובשולחן ערוך נפסק לאיסור למרות זאת).
אולם לגבי האחיינים יש מקום להקל משום שמן הסתם גם כך אתם נפגשים מדי פעם כמשפחה. אין לי מקור לחילוק כזה, אבל זה נראה מסברא.
ברכה והצלחה
שלום וברכה כבוד הרב,
עיינתי במקורות שהביא הרב שליט"א.
אם הבנתי טוב, יש ב׳ חששות: א. חשש שמא יתגרה בנשים. ב. חשש יחוד.
התשורת שי (ד"ה ומ"ש דעם בתולות) כותב: "ומ"ש דעם בתולות אסור ללמוד מחמת דשייך טעם האיסור משום דמתגרה בנשים וגם משום איסור יחוד הנה יחוד ליכא דהרבה קטנים וקטנות לומדים אצלו". ומדבריו אפשר ללמוד שאם יש הרבה קטנים וקטנות אין חשש יחוד.
במקרה שלי, הבעל והילדים שלה אמורים להיות בבית. ואולי, יש לחלק שכן יהיה חשש יחוד עם האמא אבל לא עם בנותיהן, וזה החידוש של הגמרא שבקרה כזה אף על פי שאין יחוד בפועל יש לאסור משום יחוד (לגבי המלמד תינוקות). וכל זה כשיש האמא עם בניה, שגם במקרה כזה יש חשש ליחוד (וזה מה שהעיר הרב שליט"א שאין הילד ימנע את הייחוד משום שזה היה קיים בכל סיטואציה גם במקום שבגמרא ובשו"ע נפסק לאיסור).
והנה לשון השבט הלוי (שציין הרב שליט"א): "ויש להוסיף דבזמנינו לא שכיח שמלמד בודד ילמוד במקומו, כיון שכ"פ עפ"י רוב עכ"פ מרוכזים כמה מלמדים בבי"ס המיוחד לכך ושכיחי שם מלמדים נשואים אחרים ועיניהם נשואות על הנעשה שם, וליכא גם חשש מתגרה, גם לא שכיח בזמנינו שנשים יביאו בניהם בקביעות, אמנם למנות בחדר ת"ת רק רווקים הריני חושש לאיסור גם בזה"ז".
ולפי דבריו שסיים "אמנם למנות בחדר ת"ת רק רווקים הריני חושש לאיסור גם בזה"ז" יוצא שקשה להתיר במקרה שאין אנשים אחרים שעיניהם נשואות על הנעשה שם, כי כולם רווקים, ואין אחד שיכול "להציל" את השני… "וערבך ערבא צריך"…
אולם, במקרה שהבעל שומר ונמצא בבית, למה לא נאמר שאין שמירה גדולה מזו ?
אם הרב שליט"א יכול להאיר אותי.
תודה רבה.
ואולי, אפשר עוד לדייק בדברי הרב שבט הלוי שאין כוונתו שרק במקרה שיש מלמדים אחרים אין חשש יחוד, אלא גם כשיש אדם אחר (נשוי) אין חשש ליחוד, ומה שהביא שיש מלמדים אחרים לאו דוקא מלמדים ורק נתן דוגמא, אלא אפילו יהיה אדם אחר נשוי (ק"ו הבעל) שנמצא שם ויכול לראות הנעשה שם, יהיה מותר, שכתב "ויש להוסיף דבזמנינו לא שכיח שמלמד בודד ילמוד במקומו" וכו׳, ויוצא מדבריו שהחשש הוא כשהמלמד בודד. ובמקרה שלי שיש הבעל וממילא לא אהיה בודד, למה אין להקל ?
תודה רבה !
אכן. אם הבעל נמצא
כפי שכתבתי בתגובה הקודמת לפי השבט הלוי כאשר הבעל נמצא מותר. הרי ברור שכאשר הוא נמצא אין חשש ייחוד עם אשתו
השאר תגובה