תרומות – לחץ כאן

מתכבד בקלון חבירו – במשחק

שאלה:

שלום רב,

מי שעושה משחק (בלי להכנס לבעיה של ביטול תורה וכדו׳) עם חבירו, ואחרי כמה זמן שהתחילו ברור שינצח את חבירו, שחבירו אין לו מספיק זמן לנצח, האם הוא יכול עוד להשתדל כדי לנצח את חבירו עם "יותר כבוד", או עליו להפסיק ההשתדלות, ו"יסתפק מן המועט", שאולי יש לחוש שהוא מתכבד בקלון חבירו ?

תודה.

תשובה:

אי אפשר לומר שהדבר אסור, משחק הוא משחק והכל על דעת כן, גם הקלון כאן לא ממש קלון… אבל מי שמתחשב ברגשותיו הטובים של חברו וממעט בנצחונו כדי שחברו לא ירגיש מנוצח מידי, ודאי ברכה תבוא על ראשו ובורא עולם ישמח במעשיו הטובים והיפים!

הגמ' בסכת מגילה דף כח עמוד א אומרת "שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה במה הארכת ימים אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון חברי ולא עלתה על מטתי קללת חברי וותרן בממוני הייתי לא נתכבדתי בקלון חברי כי הא דרב הונא דרי מרא אכתפיה אתא רב חנא בר חנילאי וקא דרי מיניה א"ל אי רגילת דדרית במאתיך דרי ואי לא אתייקורי אנא בזילותא דידך לא ניחא לי ולא עלתה על מטתי קללת חברי כי הא דמר זוטרא כי הוה סליק לפורייה אמר שרי ליה לכל מאן דצערן וותרן בממוני הייתי דאמר מר איוב וותרן בממוניה הוה שהיה מניח פרוטה לחנוני מממוניה" רוח הדברים היא הוויתור לזולת ולחבר ולא להתכבד בקלונו, ובוודאי שגם הנהגה במשחק כמו שתיארת יש בה את הענין הזה.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל