שאלה:
לכבוד הרבנים שלום, מובא ברמ"א (קסז, ב) ובבן איש חי (שנה ראשונה, אמור, ט) שכשמוציא ידי חובה אחר ישמע המברך את האמן של השני ויתכוון לצאת ידי חובה באמן שלו וכן במקור של הדין שזה האור זרוע בשם הירושלמי הציור הוא שני חכמים שמוציא אחד את השני, האם גם כשלא מוציא השני ידי חובה אלא סתם מברך ומישהו שומעו צריך לצאת ידי חובה באמן שלו ומה שהם דברו בציור כשמוציא השני ידי חובה אורחא דמלתא נקט שבשעה זו שומע שעונים לו אמן או שרק כשמוציא ידי חובה האמן הופכת להיות חלק מהברכה? תודה
תשובה:
אין לזה קשר עם היותם יוצאים ידי חובה בברכתו, עניית האמן היא השלמה לברכה וכך היא נעשית חשובה יותר, כפי שהיטיב לבאר זאת המשנה ברורה שם, ראה לשונו במקום.
יום נעים.
