שאלה:
שלחתי מקודם את השאלה ואני חושש שמא היא לא נקלטה במערכת, כי לא קיבלתי הודעה שההודעה שלי נשלחה. אשאל שוב.
ידוע לי שמי יאכל מלכתחילה לפחות 216 גרם, יחויב בנטילת ידיים וברכת המזון.
השאלה מי שלא תכנן לאכול שיעור זה, ולא נטל ידיים ובירך מזונות, ואחר כך נמלך בדעתו לאכול עוד ועבר את שיעור 216 גרם. מה עליו לעשות?
ושאלה נוספת, אם הוא התקרב לשיעור הזה, והחליט לוותר להמשיך לאכול בשביל לא להגיע לשיעור של ברכת המזון, כמה זמן עליו לחכות בשביל לאכול את מה שנמלך לאכול והחליט לותר בשביל לא לבוא למצב של ברכת המזון.?
תשובה:
שלום וברכה,
אם התחיל על דעת לאכול מעט ועתה הוא רוצה לאכול עוד, לגבי ברכת המוציא – אם יאכל מעתה ואילך שיעור שהוא בפני עצמו קביעות סעודה נוטל ידיו ומברך המוציא, אבל ברכת המזון יש לברך גם אם אינו אוכל עוד שיעור שלם של קביעות סעודה אלא רק משלים באכילתו לשיעור זה.
לא כל כך יעזור להמתין… כל עוד לא הסיח דעת הוא באותה אכילה. אם יברך ברכה אחרונה יסיח דעתו ויפנה לדברים אחרים או יעשה שינוי מקום, האכילה הבאה לא תחייב אותו בברכת המזון.
יצויין שהשיעור שהזכרת נתון במחלוקת, לדעת החזון איש מדובר ב350 סמ"ק בערך, ולמנהג בני אשכנז מדובר בשיעור שאנשים רגילים לאכול בארוחה.
מקורות:
ראה שו"ע ומשנה ברורה בסימן קסח סעיף ו.
יש רק להוסיף על תשובת הרב (והרב יתקן אותי אם אני טועה), אם אכל מזונות ונמלך כעת לאכול עוד, ויתחייב בבהמ"ז, אז הרב כתב שאם מעתה ואילך יש שיעור קביעת סעודה, יש לברך המוציא. אך הרב לא הוסיף מה הדין אם אין שיעור זה מעתה, וכמדומני שהשער הציון כותב שהוא יצטרך לברך מזונות שוב, שהרי מאחר ולא תכנן לקבוע סעודה, ולכן אכל שיעור קטן, חזינן שכעת הוא נמלך ולכן יברך מזונות שוב על מה שיאכל כעת, ולבסוף ברכת המזון.
נכון מאוד, אף שיש לפקפק בזה במציאות בת זמנינו שאנשים כל הזמן מתחילים בדבר אחד וממשיכים לדברים אחרים וכך דרכו של אדם לאכול בגדר מזה ומזה אל תנח ידיך ולא כל כך מחושבים מראש.
אבל יש לומר שבנידון דידן גרע טפי כי אנן סהדי שבוודאי לא ניחא ליה להתחייב בברכת המזון בלי לברך המוציא וליטול ידיים קודם לכן, ודינו כמי שבוודאי לא כיוון לכך, אף על פי שבדרך כלל רגילותו להמשך מאכילה לאכילה?
למעשה אנשים לא כל כך מדקדקים לדעת כמה ואיך הם אוכלים ומה ההשלכות של זה, אבל אני לא טוען כנגדך רק מעיר שזה באמת מעורפל קצת.
השאר תגובה