מתווך שהציעה דירה שכבר הייתה ידועה למשפחה

מתווך שהביא הצעה שהתברר שהייתי מגיע אליה בלעדיו, כגון שאחד מבני הבית יודע על כך ובדעתו להראות לו, התברר שהמתווך לא עשה פעולה, ולכן אין מגיע לו שכר. איני יודע אם האר"מ מדבר על מקרה כזה.

שלום, מה שאמרו לך הדיינים, ברור לי שדבריהם נכונים. אלא שלא זכיתי להבין מדוע יש לחלק אם המתווך מסר מידע או שגם הראה, אם המתווך תיווך דירה שכבר הייתה תחת ידיעת המשפחה, והם היפכו בעסקה, אלא שלאחד מהם לא נודע, אין סיבת תשלומים. ובמתווך אין הבדל אם מסר מידע או שלקחם לביתו, שהרי שכר תיווך הוא על החיבור של העסקה, ולא על הטורח. ואם הטרחה לא תביא עסקה אין תשלום. ואם מסירת המידע תביא למידע, יש חובת תשלום.
ועיין היטב בדברי מרן האגרות משה (חו"מ ח"א סימן מט ד"ה ונשארה רק טענה הראשונה) ושם המתווך הראה את הדירה ללקוחות, ואח"כ הלקוח ראה את הדירה בעיתון מעצמו, ושם דם שאם ברור שהמידע היה מגיע ללקוח ללא טרחת המתווך אין חובת תשלומים.

בתשובה שם פסקנו שלקוח שניגש למתווך וביקש שיראה לו דירה, ואחר שתיווך לו דירה אומר הלקוח שהיה יכול להגיע לזה לבד, מסתבר שאין זו טענת פטור, מאחר ששכר את המתווך שיעשה לו פעולה. הא למה זה דומה לשוכר פועל שישקה לו את שדהו, ואחר שהשקה הפועל את השדה ירדו גשמים, שודאי שחייב לשלם לו דמי תיווך, כיון ששכר פועל והלה עשה את פעולתו.
באג"מ כתב שפטר תשלום של תיווך אם היה מגיע על ידי פרסומות, מדובר שהמתווך לא הצליח לסיים את העסקה. אבל אם המתווך התחיל וסיים לא ניתן לעקוף אותו. אמנם המתווך הגיע ללקוח, כאן החיוב למתווך מדין יורד ולא מדין שכירות פועלים, ואם מתברר באפן ודאי שהיה יכול להגיע לידיעה לבדו, אין כאן יורד, ופטור הלקוח, וכדברי האגר"מ.
בשאל הנ"ל שהידיעה כבר הייתה לפני כן ביד המשפחה והם היפכו בעסקה, גם אם החמות פנתה למתווך, מסתבר שאין חובת תשלומים, מאחר והתברר שלא תיווך כלום, כי הדירה כבר הייתה בידם, ולא דומה לראה עיתון אחר קבלת מידע מהתווך.