שאלה:
בס״ד שלום רב לרבנים היקרים, שאלתי היא כזאת, אני גר בבנין משותף, ולי ולשכני יש איזור משותף לתליית כביסה, האיזור הזה סובל מנוכחתם של יונים והוא החליט לתלות רשת שמונעת כניסה של בעלי חיים. אני לא משתמש באיזור הזה לתלות כביסה, ואילו הוא כן, אך כדי לתלות את הרשת הוא היה חייב להשתמש בחלק שלי. הוא הציע שנשלם יחד, אך אותי זה לא עניין היות ואני לא משתמש באיזור הזה, וגם אם כן לא מפריע לי אם יש יונים. בשבילו זה יותר טוב לנצל את החלק שלי אז הוא בכל זאת השתמש בחלק שלי בהסכמתי כמובן. אז עכשיו יוצא מצב שאני כן נהנה ממה שהוא עשה אבל לא שילמתי בעבור זה. הייתי רוצה לדעת מה דין התורה במקרה הזה. תודה רבה !
תשובה:
שלום וברכה,
בנזק משמעותי – שהיונים אכן מפריעים את ההשתמשות בחלק של תליית הכביסה, יכול האחד לחייב את כל הבעלי דבר שישתתפו בהוצאות הסרת הנזק. ולמרות שהאחד טוען שאין לו עניין בתיקון, גם הוא חייב להשתתף. אבל אם מדובר בנזק לא משמעותי, ואנשים רגילים לא היו מקפידים על כך, לא ניתן לחייב את שאר השכנים להשתתף בהוצאות.
גם במקום שלא ניתן לחייב, אם האחד תיקן לבדו את כל הנזק – ברשותו וברשות של חברו, ובא השני ומשתמש ונהנה מהתיקון, מעשיו מוכיחים שנהנה, וחייב לשלם.
בהצלחה.
מקורות:
בנזק משמעותי ברכוש המשותף כולם חייבים להשתתף, ואין האחד יכול להתנתק, כמבואר בנתיבות סימן קעח ס"ק ג. וז"ל הנתיבות: ואפילו בשנים שאינן שותפין, כל שיש דבר שהוא מוכרח לשניהן ואין האחד רוצה לעשותו יכול השני לכפותו. וראיה לזה, מהא דבני העיר כופין זה את זה לבנות חומה ושאר דברים הנצרכים [סימן קס"ג סעיף א'], וכן בני מבוי ובני חצר המבוארים בהלכות נזקי שכנים [סימן קס"ב סעיף א' וסימן קס"א סעיף א'], וכן בסימן קס"ג סעיף ו' בהג"ה שכתב דכל בני עיירות שיש לחוש שגם עליהן יעבור דצריכין ליתן. ואין דומה למקיף את חבירו בסימן קנ"ח [סעיף ו'] דמדמין ליה לזה נהנה וזה לא חסר, דשם הוא דבר שאינו מוכרח, דסגי להו בנטירה בר זוזא. ובדבר המוכרח לשניהן באמת כופין זה את זה, דבהדיא תנן [תוספתא ב"מ פי"א ה"י] דכופין בני בקעה זה את זה לעשות חריץ ובן חריץ, אלמא דכל דבר המוכרח לשניהן וא"א להאחד לתקן לעצמו עד שיתוקן ג"כ חלק האחר, מחויב האחר ליתן חלקו. ועוד ראיה מסימן קס"א סעיף ו' גבי חמש חצירות השופכות מים לביב אחד דכולן מתקנות עם התחתונה, והטעם כתב הסמ"ע [שם סק"ח] משום דהמים יעמדו כנגד העליונה, ואמאי, לימא ליה מה לך בכך שמתקלקל (חצירו) [חצירי] יתקלקל ויתקלקל. וכן בסימן ק"ע [סעיף א'] גבי חמש גינות, דאילו היה רק התחתון לבד לא היה שום אדם יכול לכפות לתקנו, ועכשיו שהעליון ג"כ צריך לזה כופהו לתחתון.
כאשר האחד לא חייב להשתתף, אבל אחר שהשכן הוציא הוצאות עבורו, ובא השני ומשתמש ונהנה מההוצאות של הראשון – חייב לשלם לו, כמבואר במשנה ב"ב דף ה ע"א אם בנה השכן כותל מעל ד' אמות אינו חייב לשלם, ואם שמך לו את הכותל מגלגין עליו את הכל. כיון שהראה שנוח לו בהוצאה שמוציא חברו.
