שאלה:
שלום!
השנה אני אתפלל בבית לבדי ביחד עם בני התינוק, כך שאיני יכולה לצאת לבית הכנסת לתפילות עם הש"ץ והציבור.
הייתי רוצה לדעת מה צריך להגיד ומה לא להגיד?
מה ההלכות לגבי?
תודה ושנה טובה!
תשובה:
שלום וברכה
ראשית הרבה נחת ושמחות!
למעשה את כל מה שאומרים עד סיום שמונה עשרה כמובן את אומרת. לאחר מכן, כל מה שהציבור אומר את יכולה גם כן לומר, ורק מה שהחזן לבדו אומר, שזה בעצם חזרת הש"ץ – מה שכבר אמרת בתפילת שמונה עשרה, את לא אומרת. לסיכום הכל כמעט תוכלי לומר. אלא שכמובן יש דרגות שונות בחשיבות. והיינו שאם את עסוקה מאוד עם הילד ולא יכולה לומר הכל, התפילה עד סיום שמונה עשרה היא העיקר, הפיוטים שמוסיפים, אם זה ה' מלך או וכל מאמינים וכדומה, זה פחות מחוייב והכל לפי הענין.
[לגבי אבינו מלכנו: יחיד יכול לומר אבינו מלכנו, כמבואר בשו”ת שבות יעקב ח”ג סי’ מד. וראה אליה רבה סי’ תקפד, שאף ששורת הדין כך היא, המיקל שלא לאומרו ביחיד יש לו על מה לסמוך, שכן תפילה זו נזכרה בתלמוד לענין ציבור במעשה ברבי עקיבא שירד לפני התיבה].
שנה טובה ומבורכת.
