שאלה:
כבוד הרב, כבר זמן מה אני מתעמקת בחיפוש אחר התשובה לשאלה: כיצד מקיימים מצוות הונאת דברים כיום?
ואינני מוצאת אף לא תשובה אחת, ואני חוששת שבקרוב אפסיק להתעניין במצווה זו ואף לא אקיים אותה כדרוש.
בתודה מראש, מאירה כהן.
תשובה:
שלום רב,
אני אצטט לך משולחן ערוך חושן משפט סימן רכח:
סעיף א
כשם שאונאה במקח וממכר, כך אונאה בדברים. וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון, שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון, זה בגופו וזה בממונו; והצועק על אונאת דברים נענה מיד.
סעיף ב
צריך ליזהר ביותר באונאת הגר, בין בגופו בין בממונו, לפי שהוזהר עליו בכמה מקומות.
סעיף ג
צריך ליזהר ביותר באונאת אשתו, לפי שדמעתה מצוייה.
סעיף ד
כיצד הוא אונאת דברים, לא יאמר: בכמה אתה רוצה ליתן חפץ זה, והוא אינו רוצה לקנותו. היו חמרים מבקשים לקנות תבואה, לא יאמר להם: לכו אצל פלוני, והוא יודע שאין לו למכור. אם היה חבירו בעל תשובה, לא יאמר לו: זכור מעשיך הראשונים. אם היה בן גרים, לא יאמר לו: זכור מעשי אבותיך. אם היו יסורין באים עליו, לא יאמר לו כדרך שאמרו חביריו לאיוב: הלא יראתך כסלתך זכר נא מי הוא נקי אבד (איוב ד, ו). אם נשאלה שאלה על דבר חכמה, לא יאמר למי שאינו יודע אותה חכמה: מה תשיב בדבר זה, וכן כל כיוצא בדברים אלו.
סעיף ה
יזהר שלא לכנות שם רע לחבירו, אף על פי שהוא רגיל באותו כנוי, אם כוונתו לביישו, אסור.