שלום כבוד הרב,
לפני כשנה ארעה לי תאונה קלה עם רכב (לא שלי) שנסעתי מעט אחורה והרכב שמאחורי קיבל מכה.
בתחילה נלחצתי וישר כשיצאתי חשבתי שאני גרמה לנזק, שבר קטן בטמבון.
לאחר בירור והתייעצות עם אנשים (שהראתי להם תמונה של הנזק) עלו בי כמה תהיות:
א. האם בכלל אני גרמתי לנזק, כי בכלל לא ברור שהשבר הקטן שנוצר הוא בעקבות הפגיעה שלי.
ב. גם אם גרמתי את הנזק, אין כאן ירידת ערך משום שזהו רכב די ישן (בערך שנת 2006). ועוד שוודאי לי שרובא דעלמא אינם מתקנים כזו פגיעה ברכב כזה, ולכן מצד דין תורה אינני צריך לשאת בהוצאת התיקון.
הבחור שבו נתקעתי לא הסכים שנסגור את הפגיעה במוסך ששנינו מסכימים עליו אלא דווקא מוסך פרטי שלו, ולכן לא הסכמתי לכך. כרגע אנחנו בתהליך של תביעה.
מספר שאלות דחופות:
1. מכיוון שהוא הולך כנגד דין תורה ומוציא ממני את הכסף בגזל, האם מותר לי לשקר בבית המשפט? (כך ראיתי שנפסק, בספר "נישב שפתיים").
2. מכיוון שהרכב איננו שלי גם אם התובע יזכה במשפט – האם אני צריך לשלם לבעלים של הרכב? (ועוד, שאם יש תביעת נזיקין על רכב אז מחיר הביטוח עולה בשנים שלאחר מכן, האם אני צריך לשאת בהוצאות הללו). שהרי מדובר בגזל מצד התובע ולכן לא סביר שלמרות אשמתי (אם הייתה) היא איננה מחייבת בתשלום מצד דין תורה.
אם יש אפשרות לשלוח אליכם תמונה של הנזק זה יוכל להועיל?
תודה מראש,
תשובה:
שלום רב,
אכן, אין חיוב לשלם נזק, אלא אם כן אדם סביר היה מתקן או שיש ירידת ערך. מאחר ולא ראיתי את הרכב, אינני יכול לדעת אם במקרה שלך היה נזק. אין צורך לשלוח תמונה, מאחר ולא מדובר בשאלה הלכתית, אלא מציאותית ואינני מומחה בזה ובודאי שלא יותר מאחרים.
אם בעל הרכב יחויב בתשלום, או בהתייקרות הביטוח, עליך לשלם לו.
מקורות:
לעניין שומת הנזק, עיין שו"ע חו"מ סי' שפז ובש"ך שם.
לעניין חיוב התשלום לבעל הרכב, עיין נתיבות סי' עב ס"ק כד ששואל חייב לשלם למשאיל אף עלילות שנגרמו בגללו.
שלום הרב, אשמח לחידוד שתי נקודות:
א. אמרו לי שלמרות שאדם סביר לא מתקן פגיעות מסויימות זה לא בגלל שאינו מקפיד עליהם אלא משום שחס על ממונו. אך זכותו לא לחוס על ממון המזיק- וחכן אהיה חייב לשלם. האם זה נכון?
ב. הרב לא אמר מה הדין לגבי שקר?
א. מזיק אינו חייב לתקן, אלא דבר העומד לתיקון. המודד מה עומד לתיקון הוא כמובן לפי הבעיה בנזק לעומת עלות התיקון. העובדה שהניזוק מעוניין לתקן רק משום שזה על חשבון המזיק, אינו אומר שהנזק עומד לתיקון.
ב. במכוון התעלמתי, משום שאינני עונה על שאלות הנוגדות את חוקי המדינה.
שלום הרב, העירו לי כמה דברים חשובים ואני חייב את התייחסותך:
א. אמרו לי שגם אם מצד דין תורה אינני חייב, מותר לתובע לפנות לחברת הביטוח שלו שתתבע את חברת הביטוח שלי על נזק זה (אבל יוצא שבסוף גם אני משלם..??)
ב. אם לא היה לי ביטוח מקיך או צד ג', מותר לו לפנות לביטוח שלו שיתבעו אותי בתביעות קטנות?
ג. אם הנ"ל, האם כך הדין גם כאשר הם תובעים אותי על סכום של פי 6 (!!) מסכום תיקון הנזק?
תודה אשמח לתגובה זה מאוד חשוב
זה נכון שמותר לתבוע חברת ביטוח, בין את הביטוח של הניזוק שעלול לחזור ולתבוע את המזיק ובין את הביטוח של המזיק שעלול לייקר את הפרמיות למזיק, גם אם מדובר בנזק שלא ניתן לחייב בדין תורה. וכגון: נזק גרמא, ד' דברים וכדו'.
אבל, אם לפי דין תורה אין נזק כלל, כגון סריטה ברכב ישן שאינו עומד לתיקון ואינו מוריד את הערך, אסור לתבוע את חברות הביטוח אם גורמים נזק למזיק. כן נראה על פי דברי התוספות בב"ב דף נד ע"ב ד"ה וישראל.
לא מובן מהי"ת שאם אין לזה דין נזק מדין תורה דאסור לגבות מהגוי אם עי"ז ייגרם נזק לישראל והרי הביטוח שלו מחוייב לשלם לו עבור השריטה נמצא שהגוי חייב לו זה ושוב א"צ להתייחס שייגרם נזק לישראל
גם מה שכתבתם בתחילה שאם הביטוח יעלה הניזק צריך לשלם עבור זה, מהי"ת שזה יותר מגרמא והרי אין הכרח שישתמש במכונית וזה לכ' אף פחות מגרמא
שריטה ברכב ישן, היא לא נזק שהתורה פוטרת מלשלם, אלא התורה קובעת שאין בה לא נזק ולא הפסד ובתי משפט מאפשרים להרוויח כסף על חשבון ניצול המזיק.
לפי הידוע לי כלל לא ברור אצל כל הדיינים שמותר לתבוע חברת ביטוח כאשר היא חוזרת לתבוע את המזיק. אלא שלענ"ד יש להוכיח שמותר על פי התוספות בב"ב דף נד ע"ב והרא"ש שם סי' סה שיוצא שמותר לאדם לתבוע מהגוי כסף המגיע לו לפי דיניהם או דיננו, גם אם הגוי יחזור ויגזול יהודי אחר כתוצאה מהתביעה וכדי להיפטר מהתביעה. אבל, מאחר והדברים שם אמורים כאשר הוא תובע את הגוי כסף שהפסיד, אין להוכיח שיהיה מותר לתבוע גם אם לא הפסיד כלום. כמו כן, תוספות שם כותבים שאם היהודי מוכן לתת לו את הכסף שהפסיד, אין הוא רשאי לתבוע את הגוי, כדי להרוויח באמצעות זה שיקבל את הקרקע שקנה. לפי ענ"ד אין הכוונה שמאחר והיהודי משלם לו עבור חוב של הגוי ממילא שוב אין לו תביעה על הגוי, שהרי אין שליחות וזכייה לגוי, גם אין דין שאדם יכול לפרוע חוב של אדם אחר בעל כורחו של התובע. אלא כוונת התוספות היא שאם היהודי מוכן לשלם לו את הכסף שהפסיד, שוב אין לו שום הפסד וממילא אסור לו לתבוע מהגוי, אפילו לא כסף המגיע לו בדיניהם ובדיננו, כדי שיוכל לקבל את הקרקע שקנה.
מה שהביטוח יעלה אכן נחשב לגרמא, אבל גם גרמא אסור לעשות לכתחילה.
ייתכן שכת"ר מתייחס למה שכתבתי בתוך התשובה עצמה שאם בעל הרכב הפסיד מהתייקרות הביטוח חייב המזיק לשלם לו. כוונתי הייתה לפי דברי הנתיבות בסי' עב ששואל חייב על נזקים שנגרמו למשאיל מעלילות של גוי, הוא הדין ששואל רכב שהזיק חייב לשלם למשאיל את ההפסדים שנגרמו כתוצאה ממה שהשואל הזיק באמצעות הרכב. אבל, לא התכוונתי בזה שניזוק שתבע את הביטוח חייב לשלם למזיק את התייקרות הביטוח.
השאר תגובה