לתרומות לחץ כאן

פרטים בדיני מוקצה בשבת

שלום כבוד הרב יש לי שאלה
1.אני רוצה לקרוא כל אחד מפרקי אבות לפחות 101 פעמים ויש לי דף כזה שכתוב פה כמה פעמים קראתי כל פרק וכל יום אני קורא פרק אחד,האם מותר לי ביום שבת לקרוא פרקי אבות ולספור כמה פעמים אני קראתי כל פרק כדי שבמוצאי שבת אני יכתוב אתזה בדף או שיש בזה בעיה שזה נחשב כמו הכנה מקודש לחול?
2.אם יש ארנק שיש בו כסף ויש בו מפתח האם מותר לי להזיז את הארנק והאם מותר לי לקחת את המפתח מבפנים ביום שבת?
3.אם ביום שבת יש תיק ואני לא יודע אם יש בו כסף ואם יש בו ספק האם מותר לי להזיז אותו?
4.אם ביום שבת יש כיור מלא כלים ואני יכול לשטוף סירים האם מותר לי את הכלים שאני לא רוצה לשטוף מהכיור ולהכניס את הסירים לכיור או שזה נחשב מלאכת בורר?
5.שמעתי מחבר שיש הלכה שאומרת שחייל שבצבא שיש לו נשק לא יכול להחזיק נשק בלי מחסנית כי זה נחשב מוקצה,כלומר או ללכת עם נשק או לא ללכת בכלל האם זה מותר?

תשובה:

שלום רב

  1. מותר.
  2. את הארנק עצמו אסור לטלטל כיון שהוא מוקצה, אם תוכל לשלוף את המפתח עצמו בלי לגעת בארנק [נדיר], מותר.
  3. במקרה כזה, אני מניח שלא היה אמור דוקא להיות בו כסף, ולא הונח בו בכוונה תחילה, ממילא הוא אינו בסיס, אפשר לפתוח ולראות אם יש בו כסף לנער אותו, ואם אין בו אפשר להשתמש.
  4. אסור לרחוץ את הסירים בשבת, כיון שהם מוקצה ככל כלי שמלאכתו לאיסור [רק כאשר יש בהם אוכל הם לא מוקצה]. אין למיין את הכלים בכיור אם הם נמצאים בתערובת.
  5. כאשר אתה בתפקיד הנשק עשוי גם לשמש כגורם הרתעה ולא רק ככלי חי, ואם כן יש לו תכלית בתפקיד גם בלי המחסנית. בבסיס עצמו אין לטלטל מוקצה ללא צורך, בין אם יש מחסנית בין אם לאו.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה רבה כבוד הרב
    ועוד שאלה לא הבנתי למה אומרים שזה נחשב מוקצה?
    ועוד שאלה כבוד הרב אם כבר אני שואל יש לי שאלה שלא קשורה כל כך לנושא
    בבית ספר חילוני לימדו אותנו שיצאו דתיים נגד אליעזר בן יהודה שהוא היה בן אדם שניסה להתחיל לדבר בשפת הקודש,ולהוסיף מילים,כיום הבנתי שהשפה העברית זה ערבוב של ערבית ארמית עברית אשורית וכל מיני מילים מלועזית,לא הבנתי למה הדתיים שהיו בזמנו יצאו נגדו ונגד הרצון לדבר בשפה העברית

  2. סיר וארנק הם מוקצה כיון שהם מיועדים לדבר איסור, בישול, כסף.
    באותם ימים המלחמה לא היתה כנגד העברית כשפה [אף שגם לכך היו מתנגדים רבים, שלא לחלל את לשון הקודש על ידי שיבוש עירוב שפות זרות בתוכה ושימוש בה באופן שאינו ראוי] אלא זו היתה מלחמה כללית נוקבת על כל הצביון של העם היהודי, האם לשמר את התורה והמצוות שהכירו כולם מבית ההורים בגולה, או לזרוק הכל מאחורי הגו ולהקים עם חדש עם שפה חדשה תרבות חדשה בלא דת וללא מסורת… השפה היתה רק פרט בצביון הכללי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל