שלום. ברצוני לשאול שמעתי מאיזה רב שאומר שאם גר בגיורו חשב לא לקיים מצווה אחת אז גיורו לא תפס וכול מה שהוא עושה לחינם. אז שאלתי איך זה שבגר קטן מספיק בכך שהוא לא מחה. לפי כך זה תמוה. אולי משום שגר קטן גיורו תפס מקטנות מדין זכין לאדם שלא בפניו. ונתנו לא אפשרות למחות שזה לו יהיה לו חובה אם הוא לו שומר מצוות.? באמת אני הייתי מעדיף שלא לישאול אבל אני לו יכול לעמוד עם שאלה בלב ואתם מקורי היחיד ופשוט זה מעניין אותי. ואודה אם תענו זה מאוד עוזר לי. (וגם אם לפעמים אני יודע פחות או יותר את התשובה זה מישב אותי רק שאני שומע מכם).
תשובה:
שלום רב,
כידוע אחד היסודות בגיור, הוא קבלת עול מצוות. כלומר, הגר בשעת גיורו מחליט שהוא מקבל על עצמו עול מצוות. לכן נפסק בשו"ע שאם הוא אומר שמצווה אחת הוא אינו מקבל. לדוגמא, הוא מאמין ומוכן לעשות את כל המצוות, מלבד מצווה אחת שהוא כופר בה. הגיור לא תופס משום שאין כאן קבלת מצוות. מאידך, אם הוא אינו מקיים מצווה זו מסיבה זו או אחרת, אבל הוא מאמין ומקבל על עצמו בכללות את כל המצוות. אין חסרון בגיור שלו, אפילו אם בפועל עדיין אינו מקיים את כל המצוות. מסיבות שונות של חוסר ידעה או הבנה וכד'.
יתרה מזו, אם הקטן בהגיעו לגיל מצוות אומר שנוח לו להיות יהודי בגלל סיבה זו או אחרת, (לדוגמא, כלכליות) אבל אינו מאמין בבורא עולם, ואינו מאמין בקיום המצוות כלל. וגם הוא מודע לכך שהוא יכול למחות אבל כאמור, מסיבות שונות טוב לו להשאר יהודי אפילו שהוא כופר יתכן שהגיור תופס, ובכך זה שונה מגיור של גדול שודאי באופן הזה לא יועיל כלל.
ולכאורה הדבר תלוי במחלוקת בין התוס' בכתובות לתוס' בסנהדרין. לדעת התוס' בסנהדרין (סח,ב) קבלת עול מצוות בגיור קטנים מתקיים בעצם העובדה שאינו מוחה, לכן אם באותו זמן הוא כופר לגמרי בהכל, חסר כמובן בקבלת עול מצוות והגיור בטל. אולם לדעת התוס' בכתובות (יא,א) שאין קבלת עול תורה מצווה לגיור קטנים, אלא הכל מדין זכין גרידא, העובדה שזיכו לו והוא מרוצה מהזכות הזו אפילו אם מסיבות חיצניות, יש כאן דין זכין והגיור הועיל וצ"ע.
