שאלה:
שלום רב לרב,
1. קראתי נגיד שאם אבא יהודי התחתן עם גויה והם הביאו ילדה ואם הילדה תגדל ותתגייר מותר לאבא מהדין להתחתן איתה כי היא לא נחשבת הבת שלו אלא היא נחשבת הבת של האמא הגויה (אפילו שלא עושים את זה בפועל משום פריצות שיגידו עלינו לא זוכר מה קראתי), עכשיו אני שואל מה הדין שלי שאמא שלי ספק יהודיה ספק לא יהודיה מכיוון שסבתא שלי התגיירה ואמא שלי נולדה לפני סיום התהליך ככה שהיא טבלה שוב פעם בגיל מצוות אך לא שמרה שבת נגיד וצניעות ולא שמרה כלום אולי חוץ ממסורת חגים וכאלה וגדלה בבית ספר יהודי אבל זה שהיא הייתה יותר קטנה, אז אמרו לי רבנים שיש מקום לחשש שלי,
אז אם הבא מן הגויה קרוי בנה זה אומר שאם אמא שלי גויה בשמיים אז בעצם אבא שלי זה לא אבא שלי ואין שום לי קשר אליו, אבל מכיוון שיש ספק ביהדותה, זה אומר שיש ספק אם אבא שלי הוא אבא שלי?
הורו לי לאמר על עצמי פלוני בן פלוני ולא פלוני בן פלונית משום שאמא שלי ספק יהודיה, אבל מצד אחר אם היא ספק יהודיה הוא ספק לא אבא שלי ואז אני אומר על עצמי פלוני בן פלוני ואני נמצא במעין סתירה כלשהיא? וזה מוביל לשאלה הבאה.
2. בגלל שהורו לי לאמר על עצמי בהווה פלוני בן פלוני בקבלת ברכה ובהכל מאחר שהאבא וודאי יהודי , אחרי שאעבור גיור לחומרה אני אצטרך להגיד על עצמי פלוני בן אברהם אבינו ע״ה או פלוני בן פלוני? כי אולי אני לא הייתי יהודי והגיור היה באמת נצרך ואז אני נחשב גר צדק שאומר פלוני בן אברהם אבינו, אבל מצד שני אולי הייתי יהודי כל הזמן הזה,
אבל בכלל בלי קשר , אם אמא שלי לא יהודיה זה אומר שגם האבא זה גם לא האבא כי הבא מן הגויה קרוי בנה, כך שנראה יותר נכון להגיד פלוני בן אברהם אבינו ע״ה?
3. האם אני צריך ללכת אחר מנהג אבות אבותי? (תימנים) בהווה ובעתיד, בגלל כל מה שרשמתי למעלה שהבא מן הגויה קרוי בנה וכל הספקות שאם האבא הוא האבא וכל הספקות שיש הנלוות?
תודה רבה לרב, מקווה שהבנת אותי
תשובה:
שלום וברכה
כיון שהגיור שלך הוא רק לחומרא אתה יכול להמשיך ולומר פלוני בן פלוני, אין כאן סתירה כל כך, כי אמנם מבחינת עצם הייחוס לאבא הדברים אכן תלויים זה בזה, אבל מצד שני בכל זאת הזכרת יהודי ולא גויה.
אם אביך מנותק לגמרי מדת אין לך חובה בחזרתך בתשובה לקיים מנהגי תימן, כיון שיש כאן ספק אם בכלל אתה תימני מחמת כל החשש לגבי אמך, ובכלל אצל בעלי תשובה לא כל כך ברור בין הפוסקים אם יש להם חיוב לנהוג במנהגי אבות. מה שכן חובה לבחור אזיו קהילה ולדבוק במנהגיה, נניח תחליט שאתה ספרדי אז תנהג כספרדים ולא לעשות בדבר אחד כך ובדבר אחר אחרת.
ברכה והצלחה.
שלום שוב לרב,
1. מה הכוונה ל״בכל זאת הזכרת יהודי ולא גויה״?
2. אבא שלי האמת שומר שבת, תפילין, וברית אני חושב, אבל לפי מה שאני יודע הוא לא מתפלל 3 תפילות, ואני לא בטוח אם הוא קורה בהגייה תימנית או לא בגלל שאיתי הוא היה קורא הבדלה בספרדית אבל אולי זה בכוונה לא שאלתי אותו, אמנם דוד שלי מתפלל בהגייה תימנית ומתפלל בבית כנסת תימני, ובהתחלה הייתי בא להתפלל איתו שחזרתי בתשובה , אמנם מקשה עליי קצת התפילה שלהם, האם לאור מה שרשמתי אני יכול בכל זאת לבחור לנהוג כספרדים ולדבוק גם בכל מנהגיה?
3. האם ספק יהודי (לפני הגיור לחומרה) יכול להיתפס בעוון החמור של ביטול תורה?
1. מספק אתה לא יכול לומר בן אברהם אבינו, ואם להזכיר את אחד ההורים עדיף האבא.
2. אתה יכול להיות ספרדי.
3. מאוד חשוב באופן כללי להשתדל לעבוד את ה' בשמחה, ולא מתוך חרדות, משתדלים לנצל את הזמן אבל לא לחיות בפחדים, שלמוח בכל שעה שמצליחים לנצל ללימוד או לתפילה ולרקוד כל היום שאנחנו יהודים.
שלום שוב לרב,
1. אני חושב שנאמר לי פעם אבל אני לא בטוח, אני זוכר שנאמר לי שאני יכול להגיד ברכת שלא עשני גוי בשם ומלכות, האם זה נכון?
2. אם אני מקבל את הקהילה הספרדית וכל מנהגי הספרדים,
ואני רוצה לגדל פיאות ארוכות או לגלגל אותם סביב האוזן או שלא יודע מה שתחשוק נפשי, שזה לא מנהג הספרדים, האם זה מהווה בעיה? ראיתי שיש כאלה ספרדים שמגדלים, אולי בודדים, אבל זה לא באמת מנהג שלהם
3. האם אני יוכל לפעמים לנהוג כפי הקבלה או בעתיד לנהוג או שזה בעייתי?
4. מספק שיש אני לא צריך בכל זאת להגיד רק את שם השם בהגייה תימנית נכון? כי קראתי שגם מי שמתפלל בהברה ספרדית שיגיד שם השם בתימנית, אמנם מהספק אם אני תימני אני בכל זאת לא צריך נכון? יכול להגיד רגיל כמו הספרדים,
ולקבל עליי ממש את כל המנהגים שלהם כאילו נולדתי כזה עד לפרטים הקטנים של קשירת ציצית גם וכו׳
כיון שנחלקו הפוסקים מה הגר מברך ויש שאמרו שמברך שלא עשני גוי, נראה שלגביך זה ספק ספקא ואפשר.
אין מנהגים בפאות אתה יכול לגדל איך שתרצה.
אינני יודע מה הכוונה לנהוג לפי הקבלה, בכל מנהג ספציפי תשאל ונשמח לנסות לסייע בהתאם לפסיקת ההלכה בו.
אם אתה מצטרף לגמרי לעדה הספרדית אתה יכול להתפלל כמוהם.
שלום וברכה לרב,
האם אני יכול לכתחילה לקנות ציצית עם קשירה של הבן איש חי? כי ראיתי שקשירה ספרדית היא שונה אני חושב משלו, וראיתי שלפעמים הבן איש חי הולך לפי הרמ״א ולא לפי השו״ע, למרות שלא יודע אם יש הלכה כזאת בכלל, אבל רשום משהו בשולחן ערוך על זה? ואם זה לא הלכה וזה מנהג אני יכול לנהוג ככה? משום שאין לי מנהג אבות ספציפי ומי ששם את הקשירה של הבן איש חי זה רק ספרדים לא? או שזה גם של אשכנזים?
שלום לרב יש לי עוד שאלה,
מה הכוונה שאין מנהגים בפאות? אני קורא שנגיד בהידברות ענו לאחד את זה, ״פיאות ארוכות יש חילוקי מנהגים בדבר. מנהג בני ספרד לא לגדל יותר מהנצרך, ויש מקהילות אשכנז שמגדלים את הפיאות ארוכות יותר וגם בזה יש חילקוי מנהגים.״
מה הכוונה אז שכבודו אמר שאין מנהגים בדבר? ראיתי שהספרדים הגבול של מה שנחשב פיאות זה שונה מהאשכנזים, מפרץ יותר נמוך, אני האמת מגדל מההתחלה של המפרץ הכי גבוה במצח שזה הגבול לדעת האשכנזים אני חושב
ושאלה שנייה, האם אני רשאי להחמיר בדברים כמו שאשכנזים מחמירים בהם יותר מתי שאני רוצה? כמובן רק בחומרות לא בקולות
אפשרי.
1. לגבי אורך הפאות אין מנהגים מחייבים בין העדות, ובכל עדה יש כאלו וכאלו. מנהג זה גם הגדרה הלכתית מסויימת.
2. לגבי שטח הפאות יש דעות חלוקות אבל מותר להחמיר.
3. תמיד מותר להחמיר כמו דעות נוספות.
שלום וברכה לרב, יש לי שאלה שלא קשורה לנושא,
יש לי מחבת כשרה שלי וכל המטבח והכלים של המשפחה טרפות לא מוטבלות גם, אחרי שסיימתי להכין עם המחבת ישבתי בשולחן ואכלתי ואח שלי היה צריך את המקום של המחבת לחמם משהו, ולא שמתי לב שהוא לקח את המחבת ושם אותו בכיור שבאותו זמן היה שם כלים טרפים ולא מוטבלים שיש גם ממש בשר נבלה וטרפה עליהם והבשר בא במגע עם המחבת, אני גם לא יודע מה היה בדיוק החום של המחבת באותו זמן, מה הדין של המחבת?
אני מניח שכבר התקררה והוא לא הניח מחבת רותחת בכיור, תשאל אותו.
השאר תגובה