את הדירה מעל דירתי שוכרים בחורים הלומדים בישיבה, ומאחר ומסיימים לימודם בשעה 11 בלילה, בשעה זו נכנסים ויוצאים ורצים במדריגות וטורקים דלתות או מזיזים מיטות ושולחנות וכו'
וכמובן שהרעשים הללו מפריעים לשינתי
הסברתים שבשעה מאוחרת כזו הם גוזלים את שינתי, הם קיבלו והתנצלו, אבל עדיין הרעשים בשעות אלו לעתים עד 1 בלילה מפריעים. ומאחר והם נראים כבני תורה, ברצוני להראותם חומרת הנזק הזה בתשובתכם ובפוסקים.
תודה
תשובה:
שלום רב,
כתב הריב"ש שאף שבאנשים בריאים אי אפשר למחות על קול הפטיש וכו' אבל בחולה שמזיקו או חלוש המזג יכולין לימחות (ראיתו מרב יוסף ב"ב כג א)ופסק כן ברמ"א קנה טו ,קנו ב ובזמנינו אפשר לימנוע קול ורעש בלתי רגילים בשעות השינה שבפועל זה נחשב היום לנזק. תלוי אם דרך בני אדם לסבול כזה רעש, ומספיק שיש סוגי אנשים שלא סובלים את זה והניזק הוא מאותם אנשים, שיוכל למנעם מלהרעיש, אמנם החז"א ב"ב ס' יג ס"ק יא צידד שגם לדברי ריב"ש תלוי מי קדם למי ועוד מסיק שם: "נראה שאין דברי ריב"ש אלא בעושה דבר שאינו עיקר דירה שאין זה מצוי ברוב בני אדם אבל אם עושה דברים שרוב בני אדם עושין ולפעמים תשמישן ודיבורן משמיע קול שמפריע וכו' אין החולה מעכב"
א' אם בימינו נחשב לנזק, קרי גזל שינה, מה אומרים גדולי זמנינו על, קפיצות, טריקות דלת, התעמלות, עם או בלי מכשירים המקישים ברצפה, הזזת מיטות בחריקות המעירות את הישנים, וכו' – בדירה מעל דירה
ב' מאי מי קדם למי, שאם אני גר בדירה זו כשלושים שנה ובעלי הדירה נכנסו לגור לפני כעשרים שנה, והדיירים שלהם לפני שנה, מה הדין?
ג' וגם דברי הריב"ש שאינו יכול למחות בקול פטיש, האם מדובר אחרי 11 בלילה?
א ביחס לדוגמאות שהזכרת, לדעת החזו"א מסתבר לחלק בין רעש מיקרי שיש לו בו צורך מיידי, שזה בגדר שימוש סביר ואינו מחויב להימנע מכך, אבל אין הצדקה לקבוע רעש בשעת לילה בלתי סבירה.
ב. ברור שאתה נחשב לקדם.
ג. דבר זה אינו מדברי הריב"ש אלא דעת רוב הראשונים (חוץ מהרמב"ם והמחבר ומהרלב"ח) וכן פסק הרמ"א קנו ב ודעת הפרישה גם כן לפסוק כהרמ"א,
והריב"ש הוא זה שחידש שחולה יכול לעכב וע"ז כתבתי לך שפוסקי זמנינו מחשיבים שעות שינה כחולה שיכול לעכב, וע"ז כתבתי את הגבלות החזו"א בדינו של הריב"ש.
השאר תגובה