בס"ד
שלום רב!
ברצוני לדעת מה מקור המחלוקת מהי ברכת הבננה ? אודה באם תוכלו להביא את שמות מקצת הפוסקים שדעתם שהברכה היא "העץ" ומקצת הפוסקים שהברכה היא "האדמה"?
אם תוכלו להרחיב ,אודה לכם מאוד..
תשובה:
שלום רב
לא ידועה לי מחלוקת בענין, עץ הבננה הואיל וענפיו נובלים בכל שנה וצומחים אחרים מחדש אין בהם את התנאים להחשב עץ המפורשים בפוסקים בשו"ע בסי' רג ולפיכך מברכים עליה אדמה.
אהבתי תשובת הרב
אינני יודע אך בוודאי יש מחלוקת בין הפוסקים בשאלת ספק עץ ספק אדמה ולראיה יש כמה הנהגות שאמנם הברכה " אדמה " אבל אם יש על השלחן בוטנים או תפוחי אדמה או גזר או מלפפון וכל דבר שהוא ללא ספק אדמה אז יש לברך עליו בתחילה ולא על הבננה.
זו לא הלכה זו דרך לצאת מספק לאלה המטילים ספק דהיינו " מעין חומרא " שלא לצורך
אין ספק להלכה ברור שהברכה אדמה, כיון שהעץ אינו עומד בתנאים הבסיסיים המגדירים אילן, אמת שחלק מהתנאים כן קיימים בו, כגון שהפירות אינם יוצאים מהגזע עצמו, אבל ההכרעה שזה עדיין אדמה, כמבואר בס' כפתור ופרח שכיון שענפיו אינם מתיבשים כעץ אלא נשארים לחים ולאחר מכן מתעפשים דינו כפרי אדמה. וכ"כ ברדב"ז ח"ג סי' תתקסו, שכאשר הענפים נושרים כל שנה גם אם הגזע נשאר הברכה אדמה. אמת שלדעת הרא"ש כל דבר שאינו נזרע מחדש כל שנה דינו כעץ.
במחילה יש בזה מחלוקת שהרי לדעת הרא״ש ורבינו יצחק שהביא הטור אם שרשיו נשארים בארץ ואין זורעים אותו בכל שנה מברכים עליו בורא פרי העץ. הרי שלדעתם צריך לברך על הבננה עץ וכמו שהביאו באחרונים בשמם. ולכן פסק בקצות השלחן שבדיעבד אם בירך על בננה עץ יצא וכן פסק בחזון עובדיה (ברכות עמוד קמז)
והחולקים על הרא״ש הם הגאונים ר״ח שבולי הלקט ועוד ראשונים. ולמעשה מרן פסק בשלחן ערוך לברך אדמה (אוח רג)
הזכרתי כבר את הרא"ש בתגובתי הקודמת אתמול.
שלום הרב,
היות ויוצאים בדיעבד בברכת בפה"ע על בננה, האם כאשר אכל פרי משבעת המינים ואכל גם בננה, יוצא י"ח ברכה אחרונה בברכת מעין שלוש על העץ ועל פרי העץ? או שעליו לברך גם בורא נפשות כדין ברכה אחרונה על בננה?
זה אכן ספק ברכות, ובמקרה כזה יש לברך בורא נפשות לפני על העץ. אגב בכלל בפירות האדמה כולם יש ספק בענין זה, ראה יביע אומר ח"ה סי' יז, אמנת בשער הציון למשנה ברורה סי' רח ס" סד מכריע שאינו פוטר מיני אדמה אבל יש חולקים.
השאר תגובה