האם אישה שלעת זקנתה קיבלה קיצבה מביטוח לאומי. למרות שלא עבדה אלא רק בעלה עבד אך בגיל 65 מתוקף חוק בישראל קיבלה קיצבה.
השאלה היא אם בזמן שבעלה היה בחיים קיבלה כמה שנים את הקיצבה, האם אומרים מה שקנתה אישה קנה בעלה וממילא זה רכושו ואחרי מותו האם יורשיו יכולים להנות מכסף זה [ההדגשה היא רק על כסף שקיבלה בזמן שבעלה היה בחיים], או שיורשיה הם אמורים לזכות כי לא נקרא שבעלה זכה בזה.
תשובה:
שלום רב,
הבעל לא זכה בכסף והרי הם של יורשיה.
מקורות:
הבעל אינו זוכה במתנות שאשתו מקבלת והרי הם כנכסי מילוג שאינו אוכל אלא פירות ולאחר פטירתו חוזרים לאשתו. עיין שו"ע אבן העזר סי' פה סעיף ז.
אם האישה היתה עובדת והיתה מקבלת מקרן פנסיה שהופרש לה מהמשכורת, הכסף היה של בעלה, מדין מעשה ידיה.
כבוד הרב הגאון שליט"א כותב "אם האישה היתה עובדת והיתה מקבלת מקרן פנסיה שהופרש לה מהמשכורת, הכסף היה של בעלה, מדין מעשה ידיה" מהיכי תיתי לומר כן? מה שייכות למעשה ידיה? ולפחות שיחשב למותר מעשה ידיה.היש לכם מקור לזה?
מחילה על השאלה ובקשה על התשובה
הצלחה רבה
פשוט שכל מה שאישה מקבלת תמורת עבודה נחשב כמעשה ידיה.
מותר מעשה ידיה הוא מה שאשה עובדת יותר ממה שהיא חייבת (כתובות דף נט ע"א) ואף זה תקנו חז"ל לבעל תמורת מה שהוא נותן לה קצת לצרכיה חוץ ממזונות (היום, בדרך כלל הבעל נותן הרבה יותר מהשיעור שקבעו חז"ל – מעה כסף לשבוע).
אם האשה עובדת מאד קשה, כגון על חשבון שעות השינה או כמה עבודות בבת אחת, נחלקו הפוסקים אם הריווח לבעל או לאישה. עיין שו"ע אבן העזר סי' פ סעיף א ובח"מ וב"ש שם ובחזון איש.
השאר תגובה