האם להמנע מעיסוק בחינוך פן נעשה מלאכתנו רמיה?

אני נמצא עכשיו בנקודת בחירה לגבי מקצוע לחיים, ורציתי לשאול מנקודת מבט יהודית ועל פי דעת תורה אם השיקולים שלי עניינים ונכונים או שלא, כי אני מרגיש לא שלם עם ההחלטה ולא רוצה לפנות לכיוון שלא מיועד לי.
השיקולים שלי היו כאלה:
רציתי לבחור מקצוע שיהיה לי בו מינימום אפשרות לטעויות בעלות נזק פוטנציאלי באנשים מתוך הבנה שטעויות אינן דבר שאפשר למנוע לגמרי, וברגע שאני פוגע באדם אחר זו עברה חמורה מאוד .
לדוגמא מקצוע הוראה וחינוך וכן מקצועות טיפוליים שונים.
במקצוע ההוראה לדוגמא עלול המורה מבלי משים לא לשים לב לילד חלש, לפגוע בתלמיד שלא כהוגן ועלול להשאיר לו תווית ונזק לכל החיים.וכן יכול הוא שלא לשים לב לתלמיד מתקשה והתלמיד הזה עלול להידרדר בגללו.
וכן במקצועות טיפוליים שונים חז"ל כבר אמרו הטוב שברופאים לגיהנם וגם אם לא במקצועות רפואיים ממש אז גם פרא-רפואה מטפלים בחולים ועלולים לטעות ולגרום לנזק למטופל וגם אם נאמר שניתן לבקש סליחה הרי לא תמיד האדם מודע לנזק יש פעמים שהנזק לאחר תקופה ויש שהאדם עצמו יסבול מכך בעתיד וכן על זה הדרך וכן כל כיוצא בזה דוגמאות, והעניין מובן.
לכן בחרתי במקצוע שדורש אחריות על חפצים "דוממים" ועל סחורות, אמנם כמובן גם כאן ישנה אחריות לא מבוטלת ונזק פוטנציאלי כספי וכד, אך הפגיעה היא אינה באנשים.אבל אני לא נמשך לכך.
אני למדתי רבות על היחס לזולת ועל החומרה של פגיעה בזולת ועל כך שכשפוגעים באדם מסוים או למשל חייבים חוב כספי חוזרים על כך שוב לעולם,ולא מתוך פחד וחרדה אני אומר זאת,אלא מצד האמת שבדבר- שאם אדם מאמין בבורא עולם,ועל כך שיש שכר ועונש וגמול על המעשים ומתבונן על כך,הוא מבין את הנזק הפוטנציאלי של מעשיו ולכן מעדיף לא להיכנס ל"פינות" שעלולות לגרום לו "להילכד" בעוון חמור מאוד ואפילו רק לפעם אחת עדיין מרגיש שהנזק שבפגיעה באדם מסוים יעלה על התועלת היות והפגיעה עלולה לגרום לו "לכדור שלג" של בעיות גם אם עצמו וגם בבית ועם הילדים וכד'.
השאלה היא- הרי,לדעתי לפחות, זה לא חשש רחוק, ישנם מספר לא מבוטל של סיפורים שמעידים על אמיתות הנקודה שהצגתי ועל כך שיש חומרה רבה בפגיעה בזולת,ועל כך שאכן מטפלים ומורים ובעלי מקצוע אחרים גרמו נזק ולעיתים חמור לאנשים מסוימים.
לסיכום,נראה לי איפה,שעדיף להימנע מלהיכנס לתחומים אלה כל עוד אני לא שלם במאה אחוז עם יכולתי לפעול בצורה הכי מקצועית וללא תקלות, אבל עדיין מנקר בי מאוד החשש שזו עצת הייצר שמנסה לגרום לי לפנות לכיוון שלא מתאים לי היות ואני נמשך לתחומים שהזכרתי, ואני חושש שאני עלול להפסיד את המשיכה הטבעית שלי(אם לי לגבי הכשרונות אני לא כל כך בטוח שאוכל להיות מקצועי מאוד,מבחינת ציונים ורמה אקדמית אני יכול להתקבל אך מההרגשה האישית ונסיון העבר נראה לי שאני לא כל כך מתאים,אבל זו הרגשתי האישית,שיכול להיות שזה נסיון לגרום לי לא להאמין מספיק ביכולותי ולהיכנס למסלול של וויתור לעצמי)
מהם השיקולים שעליי לבדוק כדי לא לקחת החלטה שמושפעת משיקולים לא נכונים היות וזה נושא שלדעתי מאוד מאוד חשוב לי.

תשובה:

שלום רב

ראשית תרשה לי להביע את הערכתי אודות רצינותך ואחריותך הרבה.

בקשר ליכולות שלך לא אוכל לדעת כיון שאינני מכיר אותך, אולם לעצם הענין אין ספק שמי שלא עושה גם לא טועה, ואם נמנע מלעסוק בענינים רגישים ובדברים הנוגעים בין אדם לחברו יהיה העולם שומם, וגם התשובה הזו לא תוכל להכתב… אין ברירה, כל אדם יכול ומחוייב לתת משלו לאחרים, ואם הוא טועה בשגגה "והוא רחום יכפר עוון", הקב"ה לא מצפה מאיתנו להיות מלאכים. אין ספק שכל אדם חייב לבחור לעצמו עבודה הראויה לו לפי מעלותיו שיוכל על ידה לעסוק בעבודת ה' ובהטבה לזולת. כמובן רק אם אתה מסוגל לכך וכשיר מבחינת יכולותיך.

בהצלחה רבה