איך מחדירים כללי הלכה והתנהגות לילדים באופן שיחסוך מהם מאבק נפשי

שאלה:

שלום וברכה. אבקש מראש אם תוכלו לשים את זה לא בקטגוריה של צניעות או משהו כי תיחסם התשובה בנטפרי, והמייל שלי לא עולה כרגע.
מה כבוד הרב ממליץ לעשות בעניין ילדה בת 10 שמאוד מתלהבת ממכנסיים. זה התחיל אומנם בהיתר בבית יעקב בשיעורי ספורט, אבל היא מאוד מתלהבת פתאום לשים טייצ מתחת לחצאית. פתאום כי קר לה. אבל אנחנו קולטים שהיא מנסה כל הזמן לשים את זה. ורואים את זה כי זה יורד מתחת לאורך החצאית.
ובכלל לאחרונה נהיה לה עיסוק עם אורך חצאית, לדבר עם האחיות, שלזאת החצאית מגיעה עד לפה. ובמגזר כזה (אחר בציבור החרדי חסידות מסויימת) לובשים גרביים קטנות כמו של ילדות וכו'.

תשובה:

שלום וברכה

חשוב שתהיה אוירה ברורה בבית שאנחנו לובשים ומתנהגים כמו שמחנכים בבית יעקב. הרבנים חכמים מאיתנו, המורות חכמות מאיתנו, ולפי תקנות בית יעקב אסור ללבוש טייץ מתחת לחצאית. אם קר, יש גרביונים יות חמות, יש מגפיים, אין מכנסיים. ברגע שלא עושים מזה ענין וגם לא נכנסים לדיונים, כך התקנון, כך יותר צנוע, זה הבית שלנו, גמרנו.

כל הבעיות החינוכיות בתחום זה הם כאשר הנושא נהיה דיון, לפעמים מרשים ואז נסוגים, ומתחיל דיון, למה שיהיה אסור ומה לא צנוע בזה. צריך בבית אוירה כללית ברורה פשוטה ופשטנית, אנחנו בית יעקב ועל כך גאוותנו.

באופן דומה ובנושא אחר לגמרי, זה קצת ימחיש, השבתי פעם למישהו ששאל אותי לגבי קימה לבית ספר וכמה להלחיץ לא לאחר ומה עושים עם זמן קריאת שמע. אמרתי לו שזו שאלה מורכבת, אבל השיטה הכי נכונה והכי יעילה שבמקרים רבים מצליחה, היא שלא מדברים על זה בכלל בשום אופן, פשוט יש זמן שנהיה בבית "בוקר", מרימים תריסים, רעש, פוצחים בשירה של בוקר, הכל בכיף אבל בעוררות, מביאים בגדים, כל העסק סביב הוא פשוט שקמנו והולכים, זה בכלל לא נושא, פשוט יש מצב של בוקר בבית. זה חוסך 70% מהדיונים והמאבקים. נשארו 30% אבל בכל זאת… אם אתה מתחיל לנסות לבקש בשקט שיקום, אולי עכשיו אולי עוד מעט אבל הלכתי לישון מאוחר, בסוף הורה מאבד סבלנותוכטעס טכל העסק נהיה עם מירמור וילד מקבל סוג של אנטי.

שים לב לדבר מאוד מעניין, אין ילד שלא אוהב שוקולד מאוד! ובכל זאת, ילד שיקבל שוקולד לאחר ארוחה בשרית, לא משנה בן כמה הוא, הוא שומר בטבעיות למתי שיהיה חלבי, זה לא דיון וזה אפילו לא מלחמה אצלו! למרות שלילד בדרך כלל קשה מאוד לדחות סיפוקים וזה הממתק האהוב עליו. והסיבה, כי בשר בחלב בבית זה טאבו, אין מצב שאוכלים חלבי אחרי בשרי כי אוהבים, זה כל כך חד משמעי שזה בכלל לא ניסיון ולא דיון ואין על זה מאבק לאף אחד.

זה מלמד אותנו, שהבעיה היא בכך שאנחנו לא מספיק טבעיים וחד משמעיים בדברים שאם היינו כאלו לגביהם, היה לילדים קל הרבה יותר. ככל שדבר יוחדר בבית באופן טבעי ופשוט יותר, כך יקל על הילדים להתמודד איתו והוא ימנע אוירה שאינה נעימה.

אינני מתכוין להיות נוקשה עם הילדים, לא זה המובן של חד משמעי, אלא בדיוק להיפך! להיות טבעי ופשוט עם זה, להחדיר דברים כאלו כמושכל ראשון פשטני שהוא בכלל לא דיון, כפי שאנחנו לא צריכים להיות נוקשים בענין בשר בחלב כדי שהילד לא אכל את השוקולד.

רוב נחת ושמחה תמיד.