חינוך הילדים בצורה תקיפה ומאיימת

שאלה:

בס"ד
שלום
אשמח להבהרה מבחינה הלכתית כיצד עליי לנהוג.
יש ביני ובין בעלי המון מחלוקות סביב חינוך הילדים, הוא מאוד מדקדק איתם בבחינת חוסך שבטו שונא בנו.
קרה מקרה שאחד הבנים לא הקשיב לו ולא ענה לפניותיו, הוא החליט שהוא לא יילך למחרת לת"ת.
הילד מאוד אוהב ללכת וזה צער גדול עבורו, מעבר לכך שלדעתי זו לא דרך להעניש היות וזה המסגרת שאליה הולך הילד וזה מוריד מערכה וחשיבותה.
הדבר גורם למריבות רבות עם מילים פוגעניות ביננו ההורים.
שאלתי היא, האם מבחינה הלכתית אני מחוייבת להקשיב לבעלי כאשר הוא מחליט לא לשלוח את הילד לת"ת?
לדבריו זו החלטתו בלבד והוא מחוייב בחינוך הבנים.
האם עליי לא להגיב כלל?
תודה

תשובה:

שלום וברכה

הסיפור שאת מספרת חמור מאוד, ועלול לגרום לפגיעה קשה בילדים ובכל האוירה בבית, ובעלך עתיד להצטער מאוד על סגנון ההנהגה הזו עם הילדים.

ילדים צריכים הרבה חום ואהבה, יד מכוונת, החלטיות בבית, סדר וזמנים זה כן – חובה גמורה, אבל החלטיות לא סותר שזה בא עם שמחה חיבוק וקלילות. יש למעט בעונשים עד הקצה ממש, ובכל מקרה הם חייבים להיות קלים מאוד ונדירים, בשום אופן לא ממושכים, ולאסור על ילד ללכת לתלמוד תורה זו שגיאה ראשונה במעלה, הילד חייב רציפות במסגרת, ובכלל איך זה קשור… לת"ת הולכים כי יש חשיבות ללימוד, איך אפשר לפגוע חינוכית בערך אחד כדי לקיים ערך שני?

חובה גמורה ללכת יחד לקורס הנחיית הורים מקיף ולהיות קשוב עניו וצנוע ולקבל מה שאנשים חכמים ומנוסים אומרים, ויפה שעה אחת קודם, כי כל אירוע כזה פוגע.

אחר כך חלילה רואים את הילד הזה ברחוב על הגדר ללא כיפה וכו' וכו' ואז שואלים, איך יכול להיות? כל כך הקפדנו על החינוך?

תשובה: חינוך כזה מוביל לשם באופן חד משמעי.

אני מתנצל שאני כותב חריף, אבל לצערי מדובר בדיני נפשות, ואם לא תעשו שינוי היום, עלולים חלילה לשלם מחיר.

תפקידך כאמא לעמוד על זה, שהולכים להנחיית הורים ומקבלים כלים וגישה. לא לריב, לא לדבר מילים לא נעימות, לדבר בנעימות ובכבוד אבל בהחלטיות, ילדים זה דבר הכי משמעותי בחיים, ואם לא יודעים, לומדים.

מלא לשמוע בקולו וכן לשלוח את הילד לא יבוא פתרון, ילד שמקבל יחס חריף כזה, יפגע רגשית ולא ילך בדרך, חלילה חלילה.

בשורות טובות ורוב נחת.

[שוב אני מתנצל על הסגנון, אני פשוט חייב להיות מאוד ברור בענין זה].