לתרומות לחץ כאן

שילם חוב באיחור גדול והמלווה מבקש תוספת ריבית

כבוד הרבנים שיחי',

ראובן יש חשבון בבאנק, וחבירו שמעון הכניס סכום כסף לתוך חשבונו של ראובן. לפי שראובן ושמעון הי' בשתי מדינות ושמעון חשב לעשות איזה עסקים שם במדינת ראובן, ע"כ נתן הסכום בתוך חשבונו של חבירו ראובן, אבל למעשה שמעון לא עשה בסכום הנ"ל שום עסקים והניח הסכום בתוך חשבונו של שמעון שם בהבאנק.

ובמשך הזמן ראובן הגיע לידי פשיטת רגל ל"ע, והבאנק תפסו כל מה שהי' בחשבונו של ראובן, ובתוכו גם הסכום של שמעון שהיתה שם בחשבונו של ראובן, וכמובן ששמעון תבע את כספו מראובן, ובמשך זמן של כמה שנים, שילם ראובן את כל הסכום לשמעון, כלומר כל הקרן אשר שם שמעון בתוך חשבון של ראובן, ועתה שמעון שואל שרוצה לגבות גם הריבית מה שהפסיד ע"י שהסכום לא הי' בהבאנק, כל הזמן, וזה ג"כ סכום הגון, כלומר הריבית לזאת הסכום סכום הגון,
ומעתה השאלה, האם יש איזה ענין של ריבית ואסור לשלם זאת? או לא?
זה הוא השאלה.
תודה רבה לכם למפרע כבוד הרבנים שיחי'.

תשובה:

שלום רב,

אינני רואה שום צד שראובן יצטרך להוסיף לשמעון גם ריבית. ויש בכך גם איסור ריבית.

יש מצדדים שאם הלווה החזיר את ההלוואה באיחור גדול מותר לו לפצות את המלווה לצאת ידי שמים ואין בכך איסור ריבית. אבל, במקרה זה, אינני רואה סיבה שראובן יהיה חייב לפצות את שמעון, שהרי שמעון הוא זה שביקש להכניס כסף לחשבונות של ראובן וראובן נקלע למצב של פשיטת רגל בעל כורחו.

מקורות:

לעניין פיצוי לצאת ידי שמים עיין בשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' כז.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. כבוד הרבנים שיחי',
    ישר כוחכם על תשובתכם,
    רק אולי חסרתי בהשאלה פרט אחד, והיא, שמשך הזמן שהיתה מונח ממונו של שמעון בתוך חשבונו של ראובן בהבאנק, לפני פשיטת רגל של ראובן, כבר הי' צבור שם כבר בהבאנק ריבית על ממונו של שמעון, ואח"כ בשעת פשיטת רגל של ראובן, תפסו הבאנק כל מה שהי' שם, כלומר גם הריבית של ממונו של שמעון, ומעתה השאלה, של אותו ריבית שהיתה כבר בחשבון שמעון, האם אין זה נקרא כבר קרנו של שמעון ? כלומר השם "קרן" של שמעון, אשר הקרן הרי ראובן מחויב לשלמו, זה הפרט אולי לא כתבתי בהשאלה די ברור.
    הדושה"ט בכבוד רב

  2. אם מדובר בבנק של גויים ללא היתר עיסקא, הריבית היא של ראובן. מאחר והבנק חייב לראובן וראובן חייב לשמעון, אין מקום לתוספת ריבית לחוב של ראובן לשמעון, גם אם ראובן הרוויח.
    אם מדובר בבנק של יהודים והריבית היא לפי היתר עיסקא, יש מקום לומר שהריבית היא של שמעון.
    בדומה לדברי הט"ז ביו"ד סי' קע סק"ג לעניין אם ראובן לווה מהגוי או מיהודי בהיתר עיסקא והלווה את הכסף לשמעון.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל