שאלה:כבוד הרבנים שליט"א שלו"בנשאלתי במי שקצץ עם חבירו על הלואה לשלם לו לפחות סכום מסויים בין ירויח או לא ואם ירויח יותר צריך ליתן לו אחוז מהרווחים והלוה הרויח ושילם לו האחוז המסוכם כעת נודע שיש עסק עם רבית והנידון אם חלק הסכום [שהיה לו ליתן בין ירויח או לא] דינו כריבית קצוצה או כאבק ריבית.תשובה:שלום רב,כמובן מהשאלה, שלא נעשה היתר עיסקא.בעצם השאלה היא כך: האם יש מקום לומר שיש כאן הלוואה עם תנאי. כלומר, אם יהיה הספד או לא ירוויח בשיעור מסויים, אז הכסף שניתן נשאר כהלואה, וכמובן הריבית היא ריבית קצוצה לכל דבר ואסורה מדאורייתא. אולם אם הריווח יגיע לשיעור מסויים, אזי זה לא הלואה אלא השקעה, שגם היא אסורה כמובן בצורה זו, שהרי אסור לקבוע מצב שאין סיכוי להפסד, אבל עכ"פ אין כאן ריבית קצוצה, שהרי הוא לוקח את הריווח מההשקעה.אולם ברור, כי מאחר שאין כל אפשרות להפסיד את את סכום הריבית הקבוע, א"כ זה מוגדר כהלוואה, עי' ב"מ סט,ב רב חמא הוי מוגר זוזי בפשיטא, והגמ' מסבירה את החילוק מדוע זה שונה מהשכרת מעדר, משום שיש למעדר פחת, משא"כ בכסף שאין למלווה כל הספד. וכן בהמשך העמוד, אדם ששכר ספינה והתחייב לשלם את נזקיה. ומסביר רש"י "מאחר ששמאה בדמים שאם תישבר יש לה דמים הויא ליה מלוה גביה והויא שכרה בריבית" כלומר, בעצם כל דבר שאין לממלווה כל הפסד ומוערך בדמים, מוגדר כהלוואה. לכן גם בשאלה זו, לכאורה ברור שיש כאן הלוואה שהרי את הקרן והריבית הצקוצה אינו מפסיד בשום מקרה, וחלק זה מוגדר כריבית דאורייתא.
