לתרומות לחץ כאן

ספק אם ההלוואה היתה לפני שמיטה או לאחריה

אחרי מבוא השלום והברכה

ראובן הלוה לשמעון סכום מכובד לפני שש או שמונה שנים הוא לא זוכר בדיוק מתי ואי אפשר לו לברר בדיוק מתי היה.
ראובן נפגע ממה ששמעון לא אמר לו ולא מילה אחת על הכסף שהוא חייב במשך כל השנים הללו אך גם לא רצה לפוגעו ולשאול ממנו הכסף אך לא ויתר על הכסף.
בשמיטה שעברה ראובן לא עשה שום פרוזבול.
עכשיו באופן פתאומי שמעון בא לראובן והזכיר לו שהוא חייב לו כסף ורוצה להחזירו.
שמעון גם לא זוכר תאריך ההלואה.
ראובן לא הזכיר לשמעון שבכלל אם זה היה לפני השמיטה שעברה שלא עשה שום פרוזבול.
שאלתו של ראובן היא האם מותר לו לקבל החזר החוב בידוע שאין לו פרוזבול אבל גם עם הספק שההלואה היתה אחרי שנת השמיטה שעברה.
בברכה
א.א.

תשובה:

שלום רב,

מותר לראובן לקבל את הפרעון.

מקורות:

ראשית יש כאן ספק האם ההלואה היתה לפני השמיטה לא לאחר השמיטה. ומאחר שיש ספק והוא המוחזק (לאחר הפרעון) ודאי שזכותו להמשיך להחזיק את הכסף, שהרי אין כאן תפיסה שלא ברשות (שיש בעיה לתפוס כשאינו טוען ברי) אלא התפיסה היא ברשות. ראה ברמב"ן ובראשונים, בב"מ ו,ב – ז,א.

יתרה מזו כתב בשו"ת אגרות משה (חו"מ ח,ב סי' טו): "הנה ראשית צריך לידע דאף להסוברים דהשמטת כספים הוא מדאורייתא, הא מפורש בסוף שביעית המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו, ומשמע דאם אינו מחזיר הוא עול מצדו, דהא בגיטין דף ל"ז ע"ב הקפיד רבה על אבא בר מרתא דלא אמר לו אף ע"פ כן, ואם הוא רק דבר טוב כשמחזיר החוב אבל לא מעשה עולה, לא היה לרבה להקפיד עליו". ראה עוד שם מה  שהוכיח בנושא זה.

אמנם, בשעה שהלווה פורע, המלווה צריך לומר "משמט אני", אבל מאחר שיש לך ספק, כתב הבית יוסף (חו"מ סי' סז סעי' יג) שלמרות שבכל ספק ממון אנו הולכים לקולא לנתבע, במקרה כזה, מאחר ששמיטה בזמן הזה הוא דרבנן, ספק דרבנן לקולא, ומותר לך לתבוע את החוב. (בפרט שיש כאן ודאי חיוב וספק בפטור, אלא שזה לבד אין בכוחו להוציא ממון מאחר שגם אתה התובע בטענת שמא, ראה בהרחבה בסי' עה סעי' ט', ואין כאן המקום להרחיב.

חג שמח

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל