אם נתבע אדם לשלם מזונות לילדיו, ואותו אדם סובל מבעיות רפואיות עם אישורים רפואיים שאינו יכול לעבוד ואפילו לפרנס את עצמו האם חייב במזונות?
תשובה:
מצד הדין אדם שאין לו מספיק כסף לפרנסת עצמו חייב לפרנס רק את ילדיו שלא הגיעו לגיל שש. לאחר גיל זה החיוב שבית דין יכול לכפות עליו הוא רק ממצוות צדקה לזה שיש לו את היכולת. אבל בבתי דין הרבניים ישנם תקנות מסוימות לחייב מן הדין לפרנס עד גיל 18 או 21. לא כל הדיינים בבתי הדין הרבניים בדעה אחת כיצד להתייחס לתקנות אלו, כך שייתכן שדיין פלוני יחייב במזונות במקרה זה ודיין אחר יפטור.
מקורות:
דין חיוב מזונות לבנים קטנים מבואר בשו"ע אבן העזר סי' עא סעיף א. לעניין מזונות אשתו הדין הוא שאף מי שאין לו יותר ממזון לשלושים יום חייב להתחלק עם אשתו, עיין רמ"א שם סי' ע סעיף ג, ואפשר שאף במזונות הבנים דינם כמזונות האשה. אבל גם אם דינם ככל חוב חייב אדם לתת כל מה שיש לו יותר משיעור סידור (מזון ל' יום) המבואר בשו"ע חו"מ סי' צז סעיף כג. מה שאין כן בחיוב לאחר גיל שש אין כפיה אם אינו אמיד, ואפילו התקנה שמכריזין עליו שהוא אכזרי לא מסתבר שיש במי שאין לו המספיק לפרנסת עצמו.
לעניין התקנות בבתי דין הרבניים עיין פד"ר יא עמודים 215-216.
במחילת כבודו, לבתי דין הרבניים אין אפשרות לשנות את התורה ולחייב יותר ממה שחייבוהו חז"ל וידוע שהגאון הסטייפלער התנגד מאוד לזה וכן הרבה מהפוסקים.
הדבר פשוט להלכה שאב שאין לו פטור לגמרי לפרנס את בניו ואינו חייב לחזור על הפתחים. אבל אם יש לו מזון יום אחד חייב לחלק חצי לבניו עיין תוס' יו"ט כתובות פ"ד משנה ו. ועיין מהרש"ם ח"ג סוף סימן צ"ו. ומנחת יצחק ח"ו סי' ק"נ
זכור ואל תשכח דמדין צדקה חייבת גם האשה בפרנסת ילדיה עיין בני אהובה פכ"א הל' אישות הל' טז
השאר תגובה