כבוד הרבנים
לפני כשנתיים עבדתי בעבודה עונתית עונה שלימה בשכר של 73 ש"ח לשעה.
לקראת העונה הבאה (לפני כשנה) סיכמתי עם מנהל העבודה שאני עובד שוב באותה משרה והוא נתן לי את מילתו על כך כלומר הסכם בע"פ.
כשלושה ימים לפני תחילת העבודה יצר איתי קשר מנהל העבודה ואמר לי שהאדם שעבד במשרה שלי בשנים שלפני חוזר לעבודה והוא ישבץ אותי באחד משני משרות אחרות תמורת 60 ש"ח לשעה
לאחר שהבהרתי לו שאין לי נסיון במשרות שהציע לי אך אני מוכן ללמוד הוא הבהיר לי שאין כל קשר בין המיומנות המקצועית שלי לשכר המובטח וכי השכר הגבוה הוא כפיצוי על אי הנעימות מהשינוי שנעשה כ"כ קרוב לתחילת העבודה.
לאחר כמה שבועות אחרי שכבר עבדתי ברמה סבירה כתוצאה מהערות/הארות של מנהל העבודה ויישום מיידי בשטח.
להפתעתי נקראתי לשיחה שבה הודיע לי מנהל העבודה שנמצא לי מחליף ואני מסיים את העבודה בתוך שבועיים מאחר ו"העבודה שלי אינה מצדיקה את המחיר"!!!
אך כזכור הובהר לי שהמחיר הגבוה שהוא משלם לי אינו קשור לטיב העבודה ואני הבהרתי לו מראש שאינני מנוסה ושאלמד תוך כדי העבודה!
השתדלתי לשמור על קור רוח וביקשתי שיתן לי לנסות את המשרה השניה שהציע אך הוא טען שכל העמדות במשרה השנייה תפוסות. וכך מצאתי את עצמי מובטל.
לאחר כשבועיים ואחרי התערבות צד שלישי יצר עמי קשר מנהל העבודה ואמר שיתן לי לנסות במשרה השניה וכך היה אלא שבהגיע הזמן למשכורת נאמר לי כי אקבל רק 30 ש"ח לשעה שלא רק שזה שונה ממה שסיכמנו אלא שזה גם פחות מהממוצע למשרה.
בשלב זה אמרתי למנהל העבודה שלא אוכל לעבוד תמורת שכר כזה ותגובתו היתה ואני מצטט "אני יודע ומה תעשה…"
כמובן הפסקתי את עבודתי שם וכך יצא שבמקום להרוויח כ-70,000 ש"ח לעונה הרווחתי בסה"כ כ-25,000 כתוצאה מכך נשארתי בחובות גדולים ועוד כל מיני בעיות ברמה האישית והמשפחתית.
רציתי לדעת אם אוכל לתבוע על הסכום הנותר ופיצוי על העגמת-נפש וכו'
בתודה מראש…
תשובה:
אינני יודע כיצד הגעת לחישוב של 70,000 ש"ח, אם לפי חישוב של 60 ש"ח לשעה או לפי חישוב של 78 ש"ח. בכל מקרה, אם כל הנתונים שציינת נכונים, מצד הדין מגיע לך השכר שהיית מרוויח אם היית עובד במשך כל העונה ב-60 ש"ח לשעה וכפי שהובטח לך בתחילת העבודה.
בדין תורה אין מקום לתבוע פיצוי על עוגמת נפש. אבל הנתון של עוגמת הנפש והבעיות שנגרמו כתוצאה מכך שהיית מובטל חשוב, כדי שבית הדין לא יוריד משכרך עבור ההנאה מכך שהיה לך חופש מהעבודה, אם העובדה שהיית מובטל גרם לך צער ובעיות ולא נהנית ממנה.
אם מנהל העבודה הוא שומר תורה ומצוות עליך לתבוע אותו בבית דין רבני ולא בבית הדין לעבודה.
מקורות:
ההבטחה להעסיק שניתנה לקראת העונה החדשה אינה מחייבת, כיון שמדובר בהבטחה בפה בלבד ולא ניתן להוכיח שעקב הבטחה זו וביטולה באיחור הפסיד העובד עבודה אחרת ב-78 ש"ח לשעה. עיין שו"ע חו"מ סי' שלג סעיפים א-ב. כמו כן, הסיכום לתת עבודה אחרת ב-60 ש"ח לשעה מתקבל כפשרה.
ההבטחה להעסיק ב-60 ש"ח לשעה מחייבת משום שהעובד כבר התחיל בעבודתו (עיין שו"ע שם) והוא הסביר מראש את כל הבעיות שתהיינה לו בעבודה זו ואף על פי כן המעביד הסכים להעסיק אותו. עבודה זו חייבת להיות לכל העונה ללא אפשרות לפטר באמצע, הן משום שעבודה שהיא לעונה אחת מסתבר שהיא לכל העונה, והן משום שכך משתמע מההסכם שעבודה זו היא תמורת ההבטחה שיעבוד בשנה השנייה באותה מתכונת שעבד בשנה הראשונה. עיין עלון המשפט גליון 31 עמוד א שבשכירות פועלים ללא קביעת זמן, קביעת הזמן תלויה לפי הנסיבות וראות עיני הדיין.
