האם יש בעיה הלכתית או מוסרית לברר את מין העובר לפני הלידה?
תשובה:
על פי ההלכה או המוסר, אין ענין לדעת ואין ענין שלא לדעת, אם כי נראה מדברי חז"ל שאלו מהדברים המכוסים שאין לגלותם.
אשת כהן, אינה חייבת לוודאות אם עוברה זכר או נקבה, אע"פ שאם וולדה זכר יש דיעות שיש עליה איסור להיכנס לאוהל המת [כגון בתי חולים בזמן הזה ועוד], אולם יש שכתבו שמן הראוי שתבדוק קודם הלידה, כדי שתוכל ללכת לבית חולים שנזהרים שם מטומאת מת, ולכל הדיעות אין בזה חיוב ממש, אם ביררה את הדבר ואמרו לה שהבן זכר, ודאי מן הראוי ללכת לבית חולים שמקפידים בו על דיני טומאה, אלא אם כן ישנה סיבה מיוחדת שצריכה רופא מסוים שנמצא בבי"ח אחר, והדבר נצרך לצורך הלידה.
מקורות:
מצינו רמז במדרש לזה שאלו מהדברים שהקב"ה רצה בדווקא שיהיו מכוסים עד הלידה, וכמו שאמרו (בראשית רבה תולדות פרשה סה פי"ב) "תני שבעה דברים מכוסים מבני אדם ואלו הן, יום המיתה, ויום הנחמה, ועומק הדין, ואין אדם יודע במה הוא משתכר, ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו, ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה, ומלכות הרשעה אימתי נופלת, וכו' ואין אדם יודע מה בעיבורה של אשה, דכתיב (קהלת יא) כעצמים בבטן המלאה וכו'" ויש לדקדק בדברי המדרש מה צריך ללמוד דבר זה מהפסוק, והלא כל אחד מבין שאי אפשר לדעת מה בעיבורה של אשה, ולכאורה מוכח קצת שכמו שאין לחקור אחר העתידות כיום המיתה, כמו כן אין לחקור אחר מה שבעיבורה של אשה (שו"ר שבתורת היולדת פנ"ז הערה ב הביא מהמדרש הנ"ל שהובא בקהלת, וכתב שם שיש חילוק בין מעוברת לבין אשה, ומדובר כאן על אשה שבתוך ג' חודשים לעיבורה, וכנראה היה קשה לו שהמדרש אומר שאי אפשר לדעת והלא היום אפשר לדעת, ולכן כתב כך כיון שאי אפשר לדעת אם העובר זכר או נקבה, ודבריו אין בהם ממש, שוכי אם על ידי בדיקות שמתחדשות בכל יום ויוכלו לברר גם בתוך ג' חודשים את מין העובר וכי נבטל דברי חז"ל והלא ידוע כיום באיזה אופן הוא יצירת הזכר ובאיזה אופן הוא יצירת הנקבה ואף כיום מנסים להביא ע"י הזרעה וכד' את זה בפועל, וכי נאמר שדברי חז"ל בטלים, אלא הכוונה היא כמו שנתבאר על ענין החקירה בזה שאין לחקור כיון שאינו מביא תועלת אלא תוחלת].
ואפשר להמליץ על זה את חכמתו של הילד ששבחוהו חז"ל (מדרש איכה פ"א פי"ט) שכרבי יהושע בא לשערי ירושלים "מצא תינוק אחד ובידו כלי מכוסה, אמר לו מה בידך מכוסה בכלי זה, אמר אילו בעית אימא דתדע מה דאית עמי לא הות אמרה לי כסיתיה" [ובתרגום – אילו רצתה אימי שתדע מה עמי, לא היתה אומרת לי לכסותו], וכידוע שכל מליצות חז"ל אינם דברים של מה בכך, והתוכן הפנימי של הענין מרמז, על כל דבר שהקב"ה בעצמו עושה ומכסה אותו, שאין זה מן הראוי לחקור אחריו, ונכלל גם במה שאמרו תמים תהיה שלא תחקור אחר עתידות, והדבר מובן גם במישור המעשי, שכן ישנן הרבה פעמים אכזבות מחמת הידיעות הללו, ואילו כאשר הוולד נולד בלא ידיעה מה קודם לכן השמחה באופן אחר לגמרי.
ולגבי מה שנתבאר שאין חיוב לברר מין העובר באשת כהן, כך קבלנו מרבותינו, וכ"כ בתורת היולדת פנ"ז הערה ב, וראה בשו"ת תפלה למשה (לר"מ לוי ח"ג סי' לט) שהאריך בדין זה אם ביררה ואמרו לה שוולדה זכר אם מותרת להיכנס לבית חולים שלא לצורך פיקוח נפש אלא לבקר חברה וכד', ושם כתב שאם נתברר לה המין שלא תיכנס, ואם לא ביררה מותרת, וע"ש שהאריך מדוע לא אומרים שכשאפשר לברר מבררינן, ולא היה סיפק בידי לעבור על כל דבריו, והטעם העיקרי נראה ע"פ מש"כ הנו"ב והובא בפוסקים שכל הדין שכל היכא דאיכא לברורי חייב לברר הוא רק באופן שיכול לברר הספק ולהופכו לוודאי, אבל בדיקות אולטרא-סאונד (US) אינן מבררות בוודאי אלא על פי רוב, והרבה פעמים טועים הטכנאים בדמיונם, כידוע, ולכן אין זה בגדר חיוב לברר, כיון שגם אחר הבירור לא יהיה בתורת ודאי, כנלע"ד, אמנם ראיתי בקובץ מוריה (קובץ קיח, שנה כא תשנז עמ' צב) במאמרו של של הר' פ. אברהם סופר שהביא שהגר"י אפרתי כתב לו שדעת הגרי"ש אלישיב שליט"א שמן הראוי לבדוק את מין העובר כדי שתוכל ללכת לבית חולים שמקפידים שם על טומאת מת, וע"ש בשם הר"י נויבירט, שו"ר בשו"ת עטרת פז (ח"א יו"ד ס"ג הערה א) שכבר ציין למה שנתבאר שאין זה נחשב איכא לברורי, וע"ש בד"ה ובאמת לפי דברים, שכתב שאף לדעות החולקים על הנו"ב בזה מ"מ כיון שלעולם הספק כאן לא יכול להתברר בוודאי רק לאחר הלידה, אין זה גדר שחייב לברר, וע"ש שהביא דעת התורת היולדת שאם נתברר לה שהוולד זכר שאין להיכנס לבי"ח רק לצורך פיקו"נ וכתב להאריך שיש מקום להקל במקום הצורך ע"ש.
