מתווך שהציעה דירה שכבר הייתה ידועה למשפחה

רבני בית הדין
19 Cheshvan 5780

שאלה:

אדם ראה דירה לצורך חמותו והיה בקשר עם הבעלים במו”מ וחמותו עדיין לא ראתה את הדירה בתוך כך פנתה חמותו מיזמתה למתווך והוא הראה לה את הדירה הנ”ל האם מגיע למתווך דמי תיווך מלאים או כלל לא

תשובה:

שלום וברכה,

1. אם החמות לא ידעה מהמשא ומתן של החתן שלה, ופנתה למתווך, לא מגיע למתווך שכר תיווך.

2. אם החמות ידעה על המשא ומתן של החתן ובעל הדירה, ופנתה למתווך שיקדם את העסקה מגיע למתווך שכר. שליש או שתי שליש – תלוי היכן העסקה הייתה עומדת.

בהצלחה.

מקורות:

1. אם החמות לא ידעה מהמו”מ של החתן, לא מגיע למתווך שכר, מאחר והמתווך לא הועיל לה, כיון שהידיעה הייתה מגיעה אליה מהחתן.

2. אם החמות ידעה ופנתה למתווך הרי שרצתה את עזרת המתווך שיקדם אם העסקה, ולכן אם העסקה הייתה בתחילתה, הרי שהמתווך קידם וסגר את העסקה, ומגיע לו שתי שליש. ואם העסקה הייתה לקראת סיום והיה צריך רק לסיים, דינו של המתווך כגומר שמגיע לו שליש.

8 Comments

    רפאל:

    מה עם האגרות משה שטוען כמדומני שברגע שפנו למתווך והוא הראה את הדירה מדין פועל מגיע לו שכרו מושלם והיכן נעלמה טרחת המתווך

    רבני בית הדין:

    מתווך שהביא הצעה שהתברר שהייתי מגיע אליה בלעדיו, כגון שאחד מבני הבית יודע על כך ובדעתו להראות לו, התברר שהמתווך לא עשה פעולה, ולכן אין מגיע לו שכר. איני יודע אם האר”מ מדבר על מקרה כזה.

    רפאל:

    מה שאתם אומרים זה במקרה שהמתווך רק הביא לדעת הקונה אבל לא כשהוא הראה את הדירה אשמח למקורות
    כי ארבעה דיינים חשובים מאוד אמרו לי שפשוט שמגיע למתווך 100 אחוז

    בנימין וייסברג:

    מתווך שמראה דירה שמופיעה בישא ברכה או ביד 2 זכאי לדמי תיווך, למרות שברור שהלקוח יכול היה להגיע לדירה ללא המתווך. גם פה אם החתן עדיין לא סיפר לחמותו על הדירה מסתבר לחייב בדמי תיווך הגם שאח”כ תדע מהחתן.

    שלום:

    אתם פסקתם בשאלה בתאריך כו אדר א תשעט שאם הקונה פנה למתווך גם אם היה מגיע לבד חייב לשלם

    רבני בית הדין:

    שלום, מה שאמרו לך הדיינים, ברור לי שדבריהם נכונים. אלא שלא זכיתי להבין מדוע יש לחלק אם המתווך מסר מידע או שגם הראה, אם המתווך תיווך דירה שכבר הייתה תחת ידיעת המשפחה, והם היפכו בעסקה, אלא שלאחד מהם לא נודע, אין סיבת תשלומים. ובמתווך אין הבדל אם מסר מידע או שלקחם לביתו, שהרי שכר תיווך הוא על החיבור של העסקה, ולא על הטורח. ואם הטרחה לא תביא עסקה אין תשלום. ואם מסירת המידע תביא למידע, יש חובת תשלום.
    ועיין היטב בדברי מרן האגרות משה (חו”מ ח”א סימן מט ד”ה ונשארה רק טענה הראשונה) ושם המתווך הראה את הדירה ללקוחות, ואח”כ הלקוח ראה את הדירה בעיתון מעצמו, ושם דם שאם ברור שהמידע היה מגיע ללקוח ללא טרחת המתווך אין חובת תשלומים.

    רבני בית הדין:

    ה באגרות משה חו”מ ח”א סימן מט ד”ה ונשארה שפסק על מתווך שהראה את הדירה ואח”כ ראה הלקוח את הדירה בעיתון, וברור לכל שהיה מגיע למידע של הדירה ללא טרחתו של המתווך – פטור הלקוח מדמי תיווך.

    רבני בית הדין:

    בתשובה שם פסקנו שלקוח שניגש למתווך וביקש שיראה לו דירה, ואחר שתיווך לו דירה אומר הלקוח שהיה יכול להגיע לזה לבד, מסתבר שאין זו טענת פטור, מאחר ששכר את המתווך שיעשה לו פעולה. הא למה זה דומה לשוכר פועל שישקה לו את שדהו, ואחר שהשקה הפועל את השדה ירדו גשמים, שודאי שחייב לשלם לו דמי תיווך, כיון ששכר פועל והלה עשה את פעולתו.
    באג”מ כתב שפטר תשלום של תיווך אם היה מגיע על ידי פרסומות, מדובר שהמתווך לא הצליח לסיים את העסקה. אבל אם המתווך התחיל וסיים לא ניתן לעקוף אותו. אמנם המתווך הגיע ללקוח, כאן החיוב למתווך מדין יורד ולא מדין שכירות פועלים, ואם מתברר באפן ודאי שהיה יכול להגיע לידיעה לבדו, אין כאן יורד, ופטור הלקוח, וכדברי האגר”מ.
    בשאל הנ”ל שהידיעה כבר הייתה לפני כן ביד המשפחה והם היפכו בעסקה, גם אם החמות פנתה למתווך, מסתבר שאין חובת תשלומים, מאחר והתברר שלא תיווך כלום, כי הדירה כבר הייתה בידם, ולא דומה לראה עיתון אחר קבלת מידע מהתווך.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *