שאלה:
שלום וברכהאשמח לקבל תשובה לשאלה הבאה שהגיעה אלי ממנהל חברה בצרפת: מדובר על מנהל חברה בצרפת, שמעסיק רופאים בכל מיני תחומים, במרכז אחד (כמו מרפאה). ואותו בעל החברה גובה את כל הסכומים מהפציאנטים (אלה שבאים לטיפול), ומחלק אחוזים לרופאים. והנה החליט אותו מנהל לקדם תחום חדש במרפאה שלו (אסטטיקה), והעסיק רופא חדש בשביל כך. ובשביל לקדם את אותו תחום החליט להשקיע בפרסומת, והוציא עבור זה הרבה הוצאות.ואף שהחוק בצרפת אוסר לגמרי פרסומות עבור הרופאים, חשב המנהל שאין בעיה בכך, מאחר ועיקר הפרסומת היא על המרפאה ורק למטה באותיות יותר קטנות הזכיר את שמו של הרופא. ואותו רופא ראה גם כן את הפירסום ולא מחה על זה. יום אחד, מישהו שעוסק באותו מקצוע ראה זאת והלשין עליו לרשות המיועדת לכך (שעבר על החוק בפירסום הרופא). ואז רשות האכיפה תבעה את הרופא על זה, והוצרך להוציא המון הוצאות של עורך דין. וחוץ מזה אסרו על הרופא לעבוד חודש שלם שזה גרם לו הפסד משכורת חדשית. השאלה היא : א' על מי מוטל אותם הוצאות של עורך דין ?ב' האם המנהל חייב לשלם לרופא את החודש שלא יכל לעבוד ? הרופא טוען שהמנהל הוא זה שעשה את הפרסומת ושגרם לכל ההסתבכות הזאת. ואילו המנהל טוען שהרופא ראה את הפירסום ולא מיחה ואף שמח על כך בגלל שמקבל לפי אחוזים, וא"כ האשמה לא מוטלת עליו. עד כאן השאלה. אודה לכם אם תודיעו לי תשובה. תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה,
בעל המרפאה אינו חייב בהוצאות שהוציא הרופא כדי להגן על עצמו. כמו כן אינו חייב לשלם לרופא עבור החודש שנקנס ולא עבד.
בהצלחה.
מקורות:
משתי טעמים לא ניתן לחייב את בעל המרפאה: א. בעל המרפאה שפירסם את הרופא, לא ניתן לומר שהכניס את הרופא לסכנה ודאית, היות ולרוב לא תופסים את מי שמיפר את החוק, אלא שהורע מזלם והלשינו אותם, ועל כן אין זה גרמי אלא גרמא. והחובות שהפיל על הרופא הרי זה גרמא. כמבואר בשו"ע סימן יד סעיף ה שיש סוברים שאם סירב לדין וגרם לו להוציא הוצאות כדי לתובעו נחשב גרמא (ועיין בנתיבות שם). וכמו כן כאן שגרם לו להוציא הוצאות כדי להגן על עצמו הרי זה גרמא. וכן בגרם לו להתבטל ממלאכתו נחשב מבטל כיסו של חברו, כלדעת הש"ך סימן רצב, שפטור. נמצא שהפירסום של בעל המרפאה נחשב לגרמא דגרמא.
ב. מדוע בית משפט העניש את הרופא ולא את בעל המרפאה שהוא שפירסם את הרופא? או בגלל שהרופא ראה והסכים, ונמצא שהעונש הגיע עליו בגלל שראה ושתק, וא"כ העונש בגלל מעשיו ולא בגלל הפירסום של בעל המרפאה, שהרי אם הרופא לא ידע מכך, לא היה נענש ובעל המרפאה היה מקבל את העונש, נמצא שבעל המרפאה הוא הביא על עצמו את העונש בהסכמתו. ואם נאמר שאכן על המרפאה הוא היה אמור לקבל את העונש, והם הענישו את הרופא שלא כדין, גם על זה פטור בעל המרפאה כדין נתפס על חברו שפטור השני.
