שאלה:
כבוד הרבנים שליט"א שלום וברכה קבלן שיפוצים שגרם נזק במסגרת עבודתו (חיבור צנרת מים), נזילה מתחת לכיור שגרמה נזק לארון (חדש, התנפחות הפורמיקה), מה הדין? בכבוד רב
תשובה:
שלום וברכה,
הקבלן אחראי על נזקי הצינור, אמנם צינור עם נזילה שהזיק בטפטוף המים דינו כבור, ובור פטור על הכלים. ולכן לא ניתן לחייבו על נזקי הארון. ראה מקורות.
כל זה בשיפוצניק' רגיל שאין לו אחריות וביטוח על העבודה. אבל קבלן בנייה שיש לו אחריות (4 שנים) על כל ביצוע העבודה, הנזקים שנגרמו נכללים באחריות וחייב לשלם.
בהצלחה.
מקורות:
בגמרא ב"מ (קיח ע"ב): תנו רבנן: החצב שמסר לסתת – הסתת חייב, הסתת שמסר לחמר – החמר חייב, החמר שמסר לכתף – הכתף חייב, הכתף שמסר לבנאי – הבנאי חייב, הבנאי שמסר לאדריכל – אדריכל חייב. ואם הניח אבן על הדימוס והזיקה – כולן חייבין לשלם. (רש"י: כולן – אלו שהיו שותפין במלאכה אחת, ומשהניחו אבן על הדימוס, היא שורת הבנין, נפלה והזיקה, הואיל ולאו כחו דאדריכל הוא, שלאחר שהניחה נפלה וליכא לחיוביה משום גירי דיליה – כולן חייבין יחד, שכולן שותפין בדבר ועליהן המלאכה לעשות, וקיבלו אחריות הנזק יחד.) והתניא: אחרון חייב וכולן פטורים! – לא קשיא: כאן – בשכירות, כאן – בקבלנות. רש"י: והתניא האחרון חייב – אדריכל שהניחה. בשכירות – האחרון חייב. בקבלנות – כולן חייבין היכא דלא נפלה מיד אחד מהן, ועל כולן לשמור שתהא מיושבת יפה.
רש"י ביאר את דברי הגמרא שמדובר שהנזק נעשה על ידי המלאכה אחר שהניח את האבן נפלה האבן והזיקה ואינו משום אדם המזיק אלא משום ממונו המזיק.
מבואר שמלאכת הפועל הינו כממונו המזיק. ובכל נזק יש לבחון לאיזה אב שייך הנזק. צינור שמטפטף – המים אינם שלו, אלא חייב על הצינור המקולקל שהזיק, וצינור שהזיק נחשב לבור ובור פטור על הכלים.
