חיוב תשלומי נזקין במכת פחחות של רכב

1. ידועים דברי החזו"א (ב"ק סימן ו ס"ק ג) גבי מזיק חלון של בית שלפי דברי הגמרא ששמים את הנזק אגב הבית לא יעלה הנזק כמעט כלום, וחידש החזו"א שדברי הגמרא נאמרו דוקא בדבר שעומד למכירה, אבל בדבר העומד לתיקון חייב לשלם את התיקון – שהנזק הוא התיקון. וכמו כן במכת פחחות של רכב, אם לא יורד מערכו של הרכב, אבל הנזק עומד לתיקון חייב לשלם לו דמי תיקון, שהנזק הוא עלות התיקון. ואין זה נחשב לגורם להוציא הוצאות, וכפי ביאור החזו"א שכל תיקון נחשב לדבר חדש ולא החזרת החפץ לקדמותו. ואין ללמוד ממטבע לדברים אחרים.
2. החזו"א צמצם את הדין של הגמרא דוקא במטבע. ואדרבה אם לא כדברי החזו"א מדוע כל מכשיר אלקטרוני שניזוק וניתן לתקנו ולא חיסר מהמכשיר כלום, נאמר שנחשב גורם להוציא הוצאות להחזיר את החפץ לקדמותו, וכן לכלך את בגדי חברו יפטר מלשלם הוצאות כביסה, שנחשב הוצאות להחזיר את הבגד לקדמותו. ובגמרא נדה מח מבואר שלכלך בגד חברו חייב המזיק. וע"ז תירץ החזו"א שכל תיקון לא נחשב החזרת המצב לקדמותו אלא דבר חדש, וגם ניקוי בגד נחשב לבגד חדש. מלבד ריפוי של בהמה, שאין הסמים מרפאים את הבהמה, אלא נותנים כח לבהמה להבריא את עצמה. וכן מטבע במים, וכן צורת מטבע שהוא דבר קל ואין הצורה עיקרית במטבע.
3. החזו"א בחלון של בית דיבר על כל נזק שנהוג לתקן נחשב מזיק, למרות שהבית לא יצא מכלל שימוש. וכן במכה של רכב אם מקובל להוציא הוצאה כדי לתקן נחשב שזה הנזק, למרות שהרכב תקין. ואם הרכב ישן ולא מקובל להוציא הוצאה גדולה כדי לתקן, כתב החזו"א שבחפר בורות בשדה חברו, ולא מקובל להוציא הוצאה גדולה כדי לתקן את הנזק, אין המזיק חייב לשלם תיקון, אלא ירידת ערך ולכן במכה ברכב ישן משלם רק את הירידת ערך. ואם אין ירידת ערך וגם לא מקובל לתקן את הנזק כיון שההוצאה גדולה לעומת מחיר הרכב – פטור המזיק לגמרי.
4. הנתיבות סימן שמ לא תירץ כדברי החזו"א, הנתיבות חידש שבבהמה הנזק יתוקן מאיליו לכן פטור המזיק, אבל כל נזק שלא יתוקן מאיליו אינו נחשב גרמא אלא מזיק. ובהפיל מטבע לים כתב שהמטבע לפניו לכן פטור המזיק – כן נראה בביאור דבריו. אבל בלכלך בגד חברו שהנזק לא יתוקן מאיליו נחשב מזיק. והחזו"א חלק על דבריו וביאר לפי דרכו. והנתיבות והחזו"א מתרצים גם את דברי המרדכי. אמנם החזו"א עצמו הוכיח בהמשך שלדידן איין הלכה כמרדכי .
הקצות סימן שסג ס"ק ד סובר ששחרירותא דאשייתא נחשב לגורם להוציא מעות לנקות את הבית, ולא מזיק ממש. [דלא כסמ"ע שם שחייב לשלם עבור שחרירותא דאשייתא]. ניתן לומר שהקצות חולק על יסוד הנתיבות והחזו"א, וסובר שכל תיקון נחשב למחזיר את החפץ לקדמותו, ויקשה עליו מהגמרא בנדה, ואפשר לתרץ שבגמרא בדה מדובר מדובר על שואל, שדינו כשומר, ולכן חייב על לכלוך הבגד.
אמנם זה אינו, שהרי דעת הקצות סימן רצא ס"ק ד ששומר מתחייב רק על נזק שנעשה בגוף הממון, ולא על נזקים צדדיים שבאים מחמת פשיעתו, שכתב שם גבי שור הנסקל גם לדעת הרמב"ן שהמזיק שור הנסקל כיון שהוא גורם לממון דינו כגרמי וחייב, ואם קיבל לשמור על שור הנסקל ופשע בו, ומת השור, פטור השומר, שאין חיוב שמירה אלא על גוף הממון ולא על הגורם לממון. ומדבריו נלמד שגם לשיטות שלגבי זורק מטבע חייב המזיק בהוצאות, שומר שפשע ונפל המטבע לים פטור השומר, כיון שלא התחייב בשמירתו אלא על הממון עצמו, ולא על ההוצאות שיבואו מחמתו. וה"נ אם נאמר שמלכלך בגד פטור מנזקין משום גורם, ה"ה גם שומר פטור.
[גם הנתיבות סימן רלב ס"ק ז נראה שסובר ששומר חייב רק על הממון שקיבל ולא על נזקין שנגרמו לו מחמת פשיעתו.]
עוד היה נראה לתרץ בדעת הקצות, ששואל חמור ממזיק, כיון ששומר שמחזיר בגד מלוכלך אין כאן השבה ליד הבעלים, וכיון שצריך להחזיר כמות שקיבל על כן צריך לשלם את הוצאות הניקוי. ואילו בדיני מזיק אין להחשיב זאת כהיזק המחייב ממון. אמנם גם זה אינו, שהרי בתוספות (גיטין מב, ב ד"ה ושור) כתבו ששואל או שוכר סוס שהוזק בפשיעה פטור מתשלומי שבת. הרי לנו שיכול השואל או השוכר להשיב לבעלים את החפץ גם כשאינו מחזירו כמו ששאל. א"כ קמה וגם נצבה הקושיא מהגמרא בנדה לדעת הקצות, מדוע חייב השואל על לכלוך הבגד.
עוד הקשה הפתחי חושן (נזקין פ"י הערה כא) שלדעת הקצות נמצא שכל קלקול כלי שצריך אומן לתקנו יהא דינו כגורם להוציא ממון, שפטור, ולא מסתבר כן.
חילוק בין לכלוך כתלים לבין טינוף בגד
על כן נראה לומר בדעת הקצות, שלכלוך כותל שנחשב לגרמא אינו אלא בבית, כיון שבית, למרות שהוא שחור, אכתי שם 'בית' עליו, וראוי הוא לשימוש גם בזמן שהלכלוך קבוע בו, ואין הנזק אלא להוציא הוצאות להעביר מראהו. אבל בבגד הרי הדבר העיקרי בבגד הוא המראה שלו, וכשהזיק מראה של בגד אין הבגד ראוי ללבישה, וכשמלכלך בגד נחשב למזיק את הבגד עצמו ולא רק שגורם להוצאות נקוי. ורק במטבע שאין נזק כלל אלא במה שאינו ביד בעליו וצריך הוצאות להוציאם, בזה אמרו שנחשב למזיק בממון אחר. וכן בפתחי חושן כתב לחלק באופן דומה, שנקוי כתלי בית אינו נחשב לפנים חדשות כמו שאמרו בסימן רלב ס"ה גבי קונה בית והושחרו כתליו, שיכול המוכר לנקות הבית ואינו נחשב מקח טעות, שעדיין שם בית עליו, משא"כ בגד וכלי שהתקלקלו אינם כלים ונחשב הקלקול בגוף הדבר, והתיקון הוא פנים חדשות שבאו לכאן.

שלום,
גם לפי הקצות שפטר בשחרירותא של בית, דווקא בית ששמו עליו, ואינו נחשב לנזק בבית, אבל מכה ברכב נחשב לנזק ברכב – וחייבים לשלם.