שאלה:
ביחידות של ראובן שעומדות להשכרה התחילה נזילה משמעותית מאחת התקרות, והושכרים התלוננו רבות שאי אפשר לגור כך, ראובן הביא איש מקצוע לאתר את מקור הנזילה, ועל האיתור דרש בעל המלאכה 500 שקל.
בעל המלאכה נטה לקשר את זה לגשמים שהיו באותה תקופה והוא חיפש מהיכן נכנס הגשם, הוא הגיע למסקנה שכנראה זה מגיע מהשכן שמעל, שמעון, או מהחור של המזגן שלו, או מאיזה חיבור צינורות, למעשה אחרי שהוא סתם את שני המקומות (בעלות של 200 שקל) הוא ראה שאין לזה קשר. כך הוא המשיך לנסות עוד ועוד דברים, אך ללא הועיל.
הוא חשד, שהשכן שמעל שמעון, לוי שמו, שבאותה תקופה בנה מעל השטח של הדירות הללו, פגע באחד הצינורות, וכך הבעל מלאכה ניסה גם דרך זה בכמה וכמה דרכים להגיע לפתרון הבעיה, כשהעלות שסביב הניסויים והתיקונים כבר הגיעו ללמעלה מ2000 שקל.
הוא גם קילף את התקרה בדירת ראובן כדי לנסות להבין מאיפה המקור של המים, כשבסופו של דבר הוא הגיע למסקנה שמדבור במים נקיים ולא בביוב או גשם, והאו גילה שבחנוכיה (מקום חיבור כל הצינורות של הבית) בביתו של שמעון היה חור בצינור, וזה נשפך עד ביתו של ראובן.
כעת השאלה היא לגבי שלושה נזקים שיש כאן אם אפשר לחייב את שמעון.
א. עלות איתור הנזילה.
1) העלות הישירה, דהיינו ה500 שקל שעולה להביא מאתר נזילות, והתיקון של הבעיה בחנוכיה.
2) העלות העקיפה, היינו כל הניסוי וטעיה, שבעל המלאכה ניסה כדי להגיע למקור הבעיה.
ב. סתימת התקרה בחזרה בביתו של ראובן
האם יש לחייב את שמעון בזה.
ג. שכירות
במשך כמה וכמה חודשים לא היו לראובן שוכרים, כי הנזילה הייתה חזקה מאוד. והשאלה האם אפשר לחייב על זה את שמעון או לא.
תשובה:
שלום וברכה,
שמעון לא ידע שיש נזילה מרכושו הפרטי, ולכן החיובים של שמעון מתחילים רק משעה שנודע לו על הנזילה. ולכן על כל הנזק שנעשה בתקרת השכנים אין לחייבו. [ואם אחר שידע מהנזק והתרשל ולא תיקן אירע הנזק, תלוי במחלוקת הפוסקים האם מים מחלחלים דינם כבור שפטור על הכלים, או כאש].
על דמי השכירות שגרע מהשכן נחשב ממונו – מי הנזילה – שהזיק בגרמא, וממון שהזיק בנזק עקיף פטור.
על איתו הנזילה יש לחייב את שמעון, כיון שכדי לתקן צריך לאתר את הנזילה, וממילא איתור נחשב כחלק מהתיקון.
על נסיונו כוזבים של האינסטלטור פטור שמעון, ואין לחייבו על טעות בעל מלאכה שלא הזמין.
בהצלחה ופסח כשר ושמח:
