שאלה:
שלום הרב,
יצא לי לשמוע על הנושא הזה לא מעט דיונים בזמן האחרון, ועיניין אותי לשמוע מה פסיקת הרבנות בעניין.
נושא הגיור הוא סוגייה חשובה מאוד, במיוחד בימינו, גם בעולם וגם בארץ ישראל, ויש לה השלכות רבות ביחסי דת ומדינה, ישראל והתפוצות ועוד.
ורציתי לשאול, האם אדם שרוצה להתגייר חייב לקבל על עצמו עול מצוות או לא? ואם כן, האם האדם שמתגייר חייב לקבל עליו את כל המצוות כמו אדם שנולד לתוך היהדות, או שיש לו היתרים והקלות כלשהם?
תשובה:
שלום וברכה
אדם שמתגייר חייב בכל המצוות, זה ודאי, אבל יתר על כן חשוב להדגיש, שבלא קבלת מצוות אין כל משמעות לגיור והוא עדיין גוי לכל דבר וענין! וכך עשו רעה גדולה, אותם שמנסים לעשות מסלולים עוקפים ומקילים וחושבים שמסייעים בזה לגרים, והאמת היא הפוכה, שכן אותו אדם שהתגייר ואינו רוצה לקבל עולם מצוות באופן מושלם, הוא גוי לכל דבר, ואם הוא מתחתן עם אשה יהודיה דינה כאשה שנשאת לבעל גוי, וזה כמובן חבל מאוד. הגמרא בבכורות ל עמוד ב אומרת שאפילו אמר הריני מקבל עלי כל המצוות חוץ מדבר אחד, דינו כגוי גמור.
מקורות:
ראה שו"ע (סי' רסח סעי' ב). בהבנת דברי הרמב"ם בזה נחלקו הדעות, הב"ח למד, דמלשונו של הרמב"ם (הל' איסורי ביאה פי"ג הל' יז) שהזכיר בחדא מחתא את חובת הודעת המצוות ואת חובת קבלתם נראה שדינם שווה, וכשם שהודעת המצוות אינה מעכבת בחלות הגרות כך גם קבלתם (כך פירש בדבריו בשו"ת חמדת שלמה סי' כט). וכנראה סבר, כי מה שאמרו בגמ' דהמקבל עליו עול מצוות חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו, זו הלכה לבית דין, שהם המצווים לדחותו, אבל אם עברו וקיבלוהו אין הדבר מחסר בחלות הגרות [אף שכמובן הוא חייב לשמור את כל המצוות כמו כל יהודי].
אמנם באופן אחר היה ניתן לפרש דברי הב"ח, דעצם קבלת המצוות לכו"ע מעכבת בחלות הגרות, אלא שא"צ לעשותה בפני בית דין, עיי"ש היטב ודו"ק.
ובשו"ת חמדת שלמה (שם) האריך להוכיח שקבלת המצוות מעכבת בחלות הגרות, וכן רהיטת דברי כל הפוסקים (ראה בפירושו של רבי דוד עראמה לדברי הרמב"ם שם, שו"ת הראנ"ח סי' צב, שו"ת אחיעזר ח"ג סי' כו – כח, שו"ת בית יצחק יו"ד סי' ק, אגרות משה יו"ד סי' קס, ומנחת יצחק ח"ו סי' קז. וכדבריהם נראה מדברי הראשונים כולם בבאור סוגית הגמ' ביבמות כד ע"ב, ראה מש"כ שם הרמב"ן, רשב"א, וריטב"א).
