שאלה:
שלום רב אנו נשואים כשנה ותשעה חודשים ולנו ילדה בת 10 חודשים מתגוררים בדרום מהיום שביתי נולדה ועוד בתקופת ההריון האישה לא בהית כשהילדה הייתה בת 4 חודשים האישה לקחה את כל הדברים שבבית כולל רהיטים כסף ציוד של הילדה ונסעה לבית הוריה בצפון בבית הדין היא מעגנת את כל טענת הגירושין בטענה שאני אלים והרמתי עליה ידיים מספר פעמים (מה שברור לכל שלא קרה ,מיותר לציין שאין שום עדים או כל דבר אחר כי לא היה כלום)
במקביל היא בנתה חיים חדשים בצפון בבית הוריה מעון חדש לילדה העבירה את מקום העבודה לשם ובכל הזמן הזה אני לא רואה את הילדה .בתביעה שהיא הגישה לבית הדין יש תצהירים שלה מול רופאים שלעולם לא הייתה בסכנה ולא חוותה אלימות כמובן שזה מסועף ומורכב יותר וקצרה היריעה מלהכיל…שאלתי הראשונה לכבוד הרב, האם יש הגבלה על מרחק שאישה יכולה לעבור להתגורר ממקום מגוריה עם הבעל, כאמור יש ילדה משותפת ,למרחק של כמעט 200 ק"מ ממנו?
שאלה שנייה,דיון שהתנהל בנוכחות האישה בלבד (הבעל לא הגיע כי בית הדין לא עדכן אותו -בית הדין מודה שכשל)ולמרות זאת קיבל את האישה שהשמיע את דבריה והכתימה בצורה שבלתי ניתנת לתיקון בעיני בית הדין (הייתי בעוד דיון לאחר מכן התייחסו אליי כמו אל רוצח למרות שהוכחתי שסיטואציות שהיא מתארת לא יכלו להיות לעולם.
בתודה מראש ומחילה על האי סדר בכתיבה
בברכת ה' א.ע.מ
תשובה:
שלום רב,
האמת היא שזה ממש לא משנה הרבה מה שאני אומר לך… מה שבית הדין יקבע זה כך הדברים יתנהלו בין אם אתה צודק בטענותיך ובין אם לאו. לעניות דעתי, אתה חייב לקחת עורך דין טוב שינהל לך את התיק וידאג לזכויותך.
בהצלחה
