שאלה:
שלום רב.
אם אדם עשה מעשה רע שידוע לאדם אחד או יותר שעשה, האם מותר להגיד שהמעשה רע ולא בסדר מה שעשה?
אם כן, האם חייבים גם לסנגר?
למשל:
1. בכביש צעק עלי נהג, אע"פ שאני לא אשמה (לדעתי)
2. מתווך לא מסכים להראות לי נסח טאבו של דירה, אלא רק אחרי שאסכים לקנות, אז העו"ד יראה לי (שזה מאוד חשוד, שהוא נוכל)
3. מנהלת בי"ס מקבלת תלמידים ללא הבחנה, והתוצאות עגומות. אמנם היא באמת אשה יראת שמיים, אך בדבר הזה טועה. האם צריך ללמד זכות גם על המעשה הלא טוב?
תשובה:
שלום רב,
אכן צריך לחשוב שמא הוא טועה או לא התכוון לכך וכד' אבל ודאי שהעובדה שאנו מצווים לדון כל אדם לכף זכות אינה אומרת שאנו צריכים להיות תמימים ולא לחשוד כלל לעולם. אם העו"ד שהוא איש מקצוע אומר שזה חשוד, זה בסדר גמור, יש שקרנים בעולם וזוהי עובדה, ברור שאנו מניחים שאותו מתווך אינו שקרן ויש לו איזה סיבה מדוע הוא מסתיר את הנסח טאבו, אבל יתכן שהעו"ד צודק וצריכים וחייבים לחשוש. ואין בזה כל סתירה לעובדה אנו דנים אותו לכף זכות.
לגבי ההערה השניה, אני לא יודע מי נוהג כשורה ומי לא, יתכן שאת טועה והמנהלת צודקת! אלו שתי גישות שונות. וכלל לא בטוח שהצדק איתך, אז בכל מקרה זה לא נוגע לציווי הוי דן כל אדם לכך זכות! ודאי שמותר וחובה לאדם לחשוב אחרת ממך, אם כוונתו לשם שמים כמובן.
