שלום
רציתי לשאול בעניין הסימנים בראש השנה:
א. יש כמה נוסחאות ב"יהי רצון" שאומרים בשעת אכילת הסימנים.
מה נכון לעשות? האם עדיף כמה שפחות לומר עם שם ה' או אדרבה כן עדיף?
ב. האם אפשר לכתחילה לסמוך על המנהג שמתחילים באכילת תפוח בדבש לפני התמר (שהוא משבעת המינים)?
ג. האם אכילת הסימנים נחשב למנהג שאם רוצים שלא לאכול יש לעשות התרת נדרים?
השאלה היא באופן כללי מפסיקים לאכול, או למשל אם חסר משהו כמו ראש של דג או משהו אחר.
תודה רבה
תשובה:
שלום רב
א. בענין זה יש מנהגים חלוקים ולא ניתן לומר מה עדיף, בבית יוסף סי' תקפג הביא בשם הכל בו ואבודרהם שאומרים שם ה', וכ"כ בסידור יעב"ץ, וכן הובא במשנה ברורה שם, אולם בשו"ע הרב שם ובקיצור שו"ע סי' קכט מוזכר הנוסח בלי שם ה', וכן היה מנהגו של בעל הקהילות יעקב כמובא בארחות רבינו ח"ב עמ' קעה. במטה אפרים עשה בזה פשרה, בתפוח בדבש והמוציא היה אומר ללא שם ה', ובסימנים המובאים בגמרא כתב לומר שם ה'. כך שכל אחד יעשה בזה כפי מנהגו, הזכרת שם ה' יסודה בדברי הראשונים, והמנהג שלא לומר גם הוא מנהג קהילות חשובות. מובא שמנהג ירושלים לומר אבינו שבשמים במקום שם ה'.
ב. יש בענין זה מנהגים חלוקים: בכף החיים שם ס"ק כה כתב להקדים את התמר שהוא משבעת המינים, וכ"כ בלוח ארץ ישראל בשם ר' חיים זוננפלד, ונדמה שכך הוא המנהג המקובל. אולם כפי שהביא הכף החיים יש שנהגו להקדים את התפוח מחמת הרמזים המיוחדים שבו, וכן הובא בסידור האר"י לרבי שבתי.
ג. לבטל לגמרי מנהג זה מסתבר שצריך התרה, שכן הוא מנהג טוב של תפילה וחיזוק, אבל אם חסר מין אחד נראה שאין חשש משתי סיבות, 1, ברור שלכתחילה לא התקבלה הנהגה זו על דעת שלא יחסר דבר. 2, נראה שאין משהו מיוחד באכילת כל אחד מהמינים, אלא עיקר מיוחדותו של המנהג הוא בכך שמתאספים לתפילה והחיזוק הזה, סביב אכילתם, ולענין זה לא משנה כל כך אם חסר מין כזה או אחר.
