האם אדם שלא קבל המגיע לו מגבאי בית הכנסת ו/או עמותת בית הכנסת יכול לפעול בהליכי הוצל"פ כנגד החייבים ולעקל ולתפוס חפצים של בית הכנסת.
לדוגמה: נגר שהתבקש לבנות ארון קודש וקבל שיקים שחזרו. האם יוכל ל"עקל" ולתפוס הארון שבנה עבור בית הכנסת?
דוגמה נוספת: צורף שהכין כיסוי מפואר לספר תורה ולא קבל את כספו.
האם ישנו הבדל בין הדוגמאות הנ"ל, לחוב חיצוני שאינו קשור בהכרח לתשמישי הקדושה שנתפסו, כגון: חוב עירייה/מים/חשמל ארנונה והרשות מבקשת לעקל החפצים שבבית הכנסת.
אם הדבר לא אפשרי, באילו הליכים יוכל בעל החוב לפעול כנגד החייבים שלא שילמו את חובם? האם אין בכך משום: "פרצה הקוראת לגנב" במידה וידעו הגבאים כי לא יהיה ניתן לעקל חפצי בית הכנסת ואז לא ישלמו החוב לרשויות או לאדם פרטי אחר (כגון: חזן בית הכנסת/רב בית הכנסת וכדומה).
תשובה:
שלום רב,
מצד העובדה שזה רכוש בית הכנסת אין כל בעיה לעקל / לגבות וכד', זה פשוט. אולם חייבים לעשות זאת כדין. לא ניתן לעקל חפצים מבית הכנסת ללא גביית בית דין, גם כשגובים כדין צריכים בית דין כדי שיעשו שומה, כמה שווה החפץ אותו רוצים לגבות. לדין זה הוא הכרחי, לא ניתן לגבות ולומר אני יודע כמה זה שווה וכד', ללא שומה כדין אין גביה, וזה ניתן לעשות רק דרך בית הדין.
ראה בנתיבות המשפט (סי' ד' סק"ג) שהאריך בענין תפיסת חפצים בגין טענות. וסיכם את הנושא שאם יש לו טענות על גוף החפץ שהוא טוען שזה שלו, אז קיים הדין "עביד איניש דיניה לנפשיה" אולם אין לו טענות על גוף החפץ, יש לו אפשרות לפתוס חפצים רק אם הוא הולך איתם מיד לבית דין. לא ניתן לתפוס ולהחזיק סתם חפצים שלא במסגרת בית הדין.
הדוגמא שהבאת, נגר שלא קיבל תשלום על עבודתו ורוצה לתפוס את הארון אותו הוא בנה. זה לא נחשב שיש לו טענות על גוף החפץ. החוב שחייבים לו הוא חוב "הלוואה" ולא דמי מקח ברמה שהמקח יכול להתבטל. ראה היטב בחו"מ סי' קצ את כללי עייל ונפיק אזוזי (שאז המקח בטל). בדרך כלל אנשים קובעים זמני תשלום, דבר שהופך את הנושא להלוואה ולא תשלום על החפץ. וגם אם הכל אמור להיות משולם מיד, כאמור, צריך כמה תנאים כדי שיהיה עייל ונפיק אזוזי.
אמנם בנתיבות המשפט שם כתב שאם בסופו של דבר הקונה אינו משלם בכל מקרה המקח בטל אבל זה לא דבר פשוט, ואין כאן המקום להאריך.
