צריכה חריגה של מים כתוצאה של נזילה ממקלט מושכר של אחת משתי כניסות

דיין בבית הדין נתיבות חיים
ז' תמוז ה'תשע"ה

ברכות לכבוד חידוש האתר המעוצב בטוב טעם.

במשך כמה חודשים, היתה לנו בבנין (שיש בו שתי כניסות) צריכה משותפת של מים חריגה באופן משמעותי, עד כדי עלויות של מאות שקלים לכל דייר.
הבנו שיש איזה שהיא נזילה.
הבאנו אינסטלטור שיבדוק את המצב, התברר שיש כמה מוקדים של נזילה, אך הנזילה המשמעותית ביותר היתה בניאגרה של השירותים במקלט של כניסה א’.
השאלה מתפצלת לשלוש.
א. האם דיירי כניסה ב’ צריכים להשתתף בעלות הבדיקה, כי בסך הכל אצלם נמצאה נזילה מזערית.
ב. האם דיירי כניסה א’ צריכים לשלם לדיירי כניסה ב’ את כל העלויות שנגרמו בגין צריכה חריגה? אם כן, כיצד מחשבים את זה כאשר אין סכום ברור?
ג. במקלט נמצא שוכר שכלל לא עידכן את וועד הבית שיש נזילה בניאגרה, מה דינו, האם עליו לספוג את כל התשלום?

תשובה:

שלום רב,

אני מתנצל על האיחור במתן התשובה ואני מודה על הברכות,

א-ב. דיירי שתי הכניסות משתתפים בשווה בהוצאות וסופגים יחד את ההפסד. אגב, אם שולחים לחברת המים אישור מהאינסטלטור שהייתה נזילה, מקבלים זיכוי על מחצית מהחריגה.

ג. כפי שהבנתי השוכר אינו משלם על המים, אלא התשלום על המים כלול בדמי השכירות. אם כן, לא ניתן לחייב אותו לשלם את המים, מאחר שמעולם לא התחייב לדווח על נזילות, אבל ייתכן שהוא חייב לצאת ידי שמים.

מקורות:

א-ב. בעיקרון הרכוש המשותף של שתי כניסות הוא בבעלות דיירי שתי הכניסות יחד וההוצאות גם היו אמורות לחול על כולם יחד. ניתנת אפשרות לחלק את הניהול וההחזקה, באופן שכל כניסה תתנהל בנפרד, ואני מניח שאכן כך הונהג בבניין שלכם, משום שכך נוח יותר ומסורבל פחות. אבל, שעון המים שהוא עדיין משותף, יהיה יותר קשה ומסורבל אם יחליטו השכנים על הפרדת הוצאות המים המשותפות ולכן הוא נשאר עדיין משותף בין שתי הכניסות.

ג. מדובר בגרמא בלבד, אבל אם הוא הבין שיש נזילה רצינית והתעלם מההפסד של השכנים, הוא עבר על איסור “לא תראה… והתעלמת” וחייב לשלם לצאת ידי שמים, כמו הנמנע מלהעיד בדני ממונות (שו”ע חו”מ סי’ כח סעיף א). אם לא שם לב שהשכנים מפסידים, ייתכן שדינו תלוי במחלוקת התוספות והמאירי בב”ק דף נו ע”א לעניין הכופף קומתו של חבירו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *