הבדלים בפיוטים בימים נוראים בין נוסח האשכנזים לספרדים

רבני בית ההוראה
י' תשרי ה'תשע"ד

כבוד הרב
ברצוני לבקש לדעת הנהוג בנוסח אשכנז, בחלק מהפיוטים של ר”ה או ביום הכפורים פותחים ארון הקודש מה שלא נהוג אצל הספרדים ששרים ובלי לפתוח את הארון. נוסף על כך הפיוטים של הספרדים מובנים יותר
לעומת הפיוטים שאומרים האשכנזים שקשה להבינם.
אולי כבוד הרב אפשר לדעת מתי הוסיפו הפיוטים הללו וקבעו שבחלק פותחים את ארון הקודש אע”פ שלפי התוכן לא נראה שצריך לפתוח הארון כמו לדוד מזמור ועוד.
בברכה

תשובה:

שלום רב.

א. המנהג לפתוח את ארון הקודש בעת אמירת חלק מהפיוטים מקורו עוד בדברי הראשונים, וענינו לעורר את הציבור לתוכנם של הפיוטים הנאמרים ולעורר את הלבבות לתשובה. לא ניתן לברר מפני מה פותחים את ארון הקודש בפיוטים מסוימים ולא באחרים, וזאת מהסיבה הפשוטה, שבין הקהילות שנהגו במנהג זה רב השוני, יש שהיו פותחים בפיוטים אלו ויש שהיו פותחים באחרים, ואף בין המחזורים המצויים בזמנינו אין אחידות מלאה בענין זה.

ב. הפיוטים הנהוגים בקהילות אשכנז קדומים מאוד, ראש וראשון לכל הפייטנים הוא רבי אלעזר הקליר, שזהותו לוטה בערפל, אולם מה שידוע שרבינו גרשום מאור הגולה, שהיה רבם של רבותיו של רש”י שהיה מראשונים הראשונים וחי לפני כ900 שנה מכנה אותו כגדול קדמון, ויש סוברים שאף היה מהתנאים חכמי המשנה [ראה רשב”א ח”א סי’ תסט, שיש סוברים שהוא רבי אלעזר בן ערך המוזכר במסכת אבות].

המשנה ברורה (סי’ סח) מביא שהאר”י ז”ל היה נמנע מלומר פיוטים כל שהם מלבד אלו שחיבר רבי אלעזר הקליר. אחריו כתבו פיוטים רבים מגדולי הראשונים שתקצר היריעה מלפורטם. ומכל מקום, בזמנם, מקובל היה לכתוב פיוטים בסגנון מליצי ועשיר זה. הפיוטים שנהוגים בקרב קהילות עדות המזרח מאוחרים יותר ונכתבו בסגנון פשוט יותר המוכר ומובן להמון העם, כדי שיקל על כולם לכוין את משמעותם בתפילה.

סוף דבר, “כל לבבות דורש ה'”, כל אחד מישראל מתפלל כפי נוסח אבותיו, ובלבד שיכוין ליבו לאביו שבשמים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *