שכיר שקיבל תלוש עם מס הכנסה גבוה מדי

דיין בבית הדין נתיבות חיים
י"ב חשון ה'תשע"ב

עבדתי כמורה סיכמנו על סכום לתשלום 1500 ש”ח בערך, לחשבון הבנק שלי נכנס אכן הסכום שהגיע לי, אחרי שבועיים כשהגיע התלוש משכורת ראיתי קיבלתי 3000 ש”ח ובערך חצי ירד למס הכנסה. מקום העבודה לא דיברו כלום ע”כ.
לכאורה באפשרותי לעשות תיאום מס’ ואז אקבל את התשלום המס’ המיותר חזרה.
השאלה היא אם אני צריך לעשות תיאום מס’ ואם אעשה למי ילך הכסף שיחזור מרשויות המס’.
תודה רבה

תשובה:

שלום רב,

עליך להתייעץ עם איש מקצוע. אם נראה לו שהתלוש נעשה כך בכוונה ולא סביר שהיתה טעות, ולמוסד לא ייגרם שום נזק אם תעשה תיאום מס, אין מניעה שתעשה כן והריווח יהיה לך.

מקורות:

לעניין אדם שקיבל יותר מהמגיע לו עיין שו”ע חו”מ סי’ רלב סעיף ב. לעניין הריווח מתיאום מס עיין עלון המשפט גליון 29 עמוד ד לעניין דמי נסיעות כשהעובד טרח ללכת ברגל. נידון זה קל יותר כיון שהמוסד ידע מראש שסביר שהעובד יעשה כן ולא התנה.

2 תגובות

    משה:

    לכאורה אינו דומה לדמי נסיעות, שכן המיסוי היותר גבוה ששולם אינו חלק כלל וכלל מהקציצה עם העובד, ולו יצויר שבשלב מסוים תרד מדרגת המס שלו, בודאי שלא יוכל לתבוע מהמוסד את ההפרש, אלא שלהיפך הוא קצץ עם המוסד על סכום הנטו, והעלויות בכדי שיזכה בסכום זה חלים על המוסד, וא”כ בשונה מנסיעות שזו זכות שלו וחלק מתנאי העבודה שלו, וביכולתו להמיר אותה לכסף, כפי שאכן מופיע בעלון המשפט, (וג”כ לכאורה המס דומה לדוגמא אותה מובא בסוף המאמר המצוין, היכן שסיכם איתו על עלויות בפועל), משא”כ כאן שאין תשלומי המס מהווים איזו התחייבות של המוסד כלפי העובד, אלא “היכי תמצא” בכדי שיקבל את סכום הנטו שלו, ומשו”כ ראשית יתכן שמדין השבת אבידה עליו לעשות תיאום מס, (וצ”ע אם שתיקת המוסד מהוה ויתור על דין השבת אבידה, שכן צריך לברר האם מתכנן המשכורות אינו איש מקצוע שאין לו ענין בזה), ובכל מקרה אם עשה תיאום מס, הרי שאין הכסף שלו כלל, ולהבדיל מנסיעות שאותם זכותו לדרוש.

    דיין בבית הדין נתיבות חיים:

    אינני מבין היטב במסים ולכן הפניתי את השואל להתייעץ עם בעל מקצוע.
    בסיס התשובה הוא שאם לא סביר שהמוסד טעה (בלשון חז”ל: בכדי שאין הדעת טועה) ניתן לתלות שהמוסד עשה כן מסיבות אחרות, כאמור אינני מכיר את הסיבות שיכולות להיות ועד כמה הן סבירות לעומת הסבירות שהיתה טעות ולכן צריך בעל מקצוע. אם אכן המוסד עשה כן בכוונה ודאי שאין בה מצוות השבת אבידה. אני מניח שהמוסד יודע שקיים אפשרות זו ואם עשו כן על דעת לבקש ממנו לעשות תיאום מס היו מבהירים ומבקשים זאת בהזדמנות הראשונה.
    מה שצויין לעיין בעלון המשפט הכוונה היתה למה שהמהרש”ם מדמה לאשה שצמצמה והותירה ממזונותיה, שכיון שאם הבעל יסרב לתת את הכסף לאשה תסרב האשה לצמצם אין לבעל להרוויח ממה שהאשה מצמצמת לעצמה (ולכן הדגשתי שהעובד טרח ללכת ברגל). וכן גם בנידון דידן אם המוסד אינו יכול לדרוש שהמורה יעשה תיאום מס מאחר שלא דרשו כן מראש, ולמיטב ידיעתי פעולה זו כרוכה בתשלום לאלו שמסדרים אותו וכן כרוך בסיכון שאז רשויות המס בודקים יותר מדוקדק, המורה יכול לטעון שהוא מתאמץ לצורך עצמו ולא כדי להרוויח למוסד.
    יש לציין שהמהרש”ם על פי סברתו מחייב לשלם הוצאות על פי שומא גם אם סיכמו לשלם את ההוצאות שיהיו בפועל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *