טעות בהלוואה בדרך הפקדה בבנק של נכרים

לכבוד הדיינים החשובים,
לפני זמן לא רב ביקש ממני גיסי שאני ילוה לו 1500 יורו ואכן הלכתי לבנק ובקשתי להפקיד לו את הסכום הזה, ובתחילה נתתי לה שטר של 100 יורו והיא התבלבלה וחשבה שנתתי לה את כל הסכום ונתנה לי קבלה על כך והעבירה לגיסי את הכסף, והיות וזה היה בנק של גויים וכידוע טעותו מותרת, נשאלת השאלה מי הרויח את הכסף.
יישר כחכם
יוסף חיים ואקנין
ראש חבורה כולל שטרסבורג

תשובה:

יש להשיב את הכסף לבנק, כדי למנוע חילול השם. מכיון שהבנק יכול לעלות על כך אם יבדוק במצלמות (שמותקנות שם מסתמא).

אם עבר זמן רב והבנק לא עלה על הטעות, כך שמסתמא לא יעלה בעתיד, זכה הלוה ב1400 יורו. אולם לפנים משורת הדין, אולי ישלם קצת למלוה שהסתכן עבור הכסף והיה יכול להיתפס על זה כגנב.

נימוקים:

המלוה והלוה יש ביניהם הסכם הלואה, תמורת הכסף שהמלוה מכניס לרשות הלוה, הלוה משתעבד לו. בנידון דידן המלוה לא נתן כסף ללוה לא על ידי עצמו ולא על ידי שליח, כיון שהבנק הוא שליחו רק על 100 יורו, ואת היתרה הוא נותן בטעות. ויותר מכך, בהלואה רגילה באמצעות הפקדה בבנק, המלוה נותן כסף לבנק ותמורת זה הבנק מתחייב כסף (או מוחל על חוב – אם יש יתרת חובה בחשבון) ללוה, הלוה זוכה בשעבוד של הבנק, בנידון דידן הבנק לא התחייב כסף ללוה, כיון שאם הבנק יעלה על הטעות הרי הוא רשאי להוריד את הכסף מהחשבון (על הקבלה כתוב טעות לעולם חוזרת), יוצא שלא נכנס כסף לרשות הלוה, אלא שהמלוה בשתיקתו (שלא העיר לבנק על הטעות) נתן ללוה מפתח שיוכל לגנוב (בהיתר, מדין טעות עכו"ם) באמצעותו, ודאי שפעולה זו אינה נחשבת כאילו הלוה את הכסף, אף שהמלוה גרם שיהיה רשום בחשבון של הלוה יתרת זכות.
המלוה אף לא יכול לדרוש תשלום עבור גרימת הנאה זו, מכיון שלא התכוון לכך בהתחלה, וגם אינני יודע אם מקובל בשוק לשלם על כך. אבל לפנים משורת הדין, אולי ישלם הלוה קצת, בהתחשב עם כך שהמלוה הכניס את עצמו בסיכון שיהיו לו בזיונות אם יחשדו בו שהתכוון לגנוב, או אולי אפילו יותר מכך.