שאלה:
אשה שרוצה להדליק נר שבת בברכה וכבר היה שם נר דלוק או כמה נרות דלוקים כמו שנוהגים בבתי מלון ומקומות הארחה ציבוריים והיא רוצה גם להדליק בברכה,אבל חוששת לברכה לבטלה לדעת השו"ע סי' רס"ג ס"ח שלא יברך אלא אחד,האם מועיל שתכוין שאינה רוצה לצאת בברכה זאת כדי שתוכל לברך בעצמה הגם שמלשון השו"ע כתב רק "נכון להיזהר בספק ברכות" וממה שכתב שאחד מברך לכולם משמע שדוקא שכולם נמצאים באותו מקום ונוכחים שם באותו הזמן ושומעים ומתכוונים לצאת בברכתו,הא לאו הכי אם היא לא היתה שם ולא שמעה יכולה לברך בעצמה גם לדעת השו"ע ועוד נראה שגם מרן השו"ע לא פסק להדיא שזו ברכה לבטלה אלא שנכון להיזהר ובדומה לכך בדין ספירת העומר כתב השו"ע סי תפט ס"ב "המדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים *וכן ראוי לעשות* " ומשמע לדעת השו"ע שאפשר גם לספור בברכה בביה"ש וכאן זה ספק במצוה ובכל זאת מי שבירך ביה"ש מ"מ בדיעבד יצא ומאי שנא מנר שבת בנידו"ד וגם אם נאמר שכאן זה ספק בברכה מאי שנא הלא לכאורה גם בספירת העומר שם הוי ספק בברכה ובדיעבד יצא וגם ספק במצוה ולא אמרינן ברכה לבטלה ועוד נראה כי במקום שנהגו לברך גם על תוספת אורה, לא אמרינן סב"ל במקום מנהג.ואומנם אני כותב רק כמסל"ת,אבל הלכה למעשה האם היא יכולה לברך לדעת השו"ע בכה"ג ומה הנימוקים אם כן או לא.
בברכה רבה.
תשובה:
לענין הספק שהזכיר השו"ע לא יעזור הכוונה שלא לצאת, הבעיה שהשו"ע מעורר הוא שכיון שיש כבר אור אין צורך בנרות נוספים וממילא אין בזה מצוה, מה משנה הכוונה שלה? לכן הציע השו"ע כדי שתוכל בכל זאת להדליק ללא חשש ברכה לבטלה, שתשמע את הברכה מאחר, אב גם אם לא שמעה לא יכולה להדליק בברכה מחמת החשש שאין בזה מצוה.
הדמיון לספירת העומר אינו רלוונטי כיון ששם ההגדרה היא שכיון שזה ספק דרבנן ולהקל אנחנו נוקטים העיקר לדינא שיוצאים ידי חובה בספירה בין השמשות.
יישר כח
השאר תגובה