זוגיות עם טירדות החיים

שאלה:

שלום וברכה הרב אני צריכה כל יום ללדת אני בשנת נישואי ב"ה
בימים שהייתי נידה הרגשתי שאני ובעלי לא כמו שאני טהורה גם בנגיעות וגם ביחס כלפיו אלי מאוד משמעותי עכשיו אחרי שאלד אני מאוד חוששת כי אני יודעת שזה יהיה המון זמן מה אפשר לגרום או לעשות?
אשמח לדעת ומה לומר לבעלי תודה רבה .

תשובה:

שלום וברכה

קראתי את שאלתך הקצת כואבת, [לא הבנתי מה הכוונה נגיעות? לא נוגעים בימי נדה].

למעשה השאלה שלך מאוד חשובה ומרכזית בזוגיות. תופעה מצויה בעיקר אצל זוגות צעירים יותר, שהקשר הזוגי הקרוב יותר בא לידי ביטוי פיזי ואז פתאום בימי נדה מרגישים ריחוק. והאמת שזו שגיאה, הימים של הריחוק צריכים להיות מנוף לצמיחה. הזוגיות אינה באה לידי ביטוי רק במגע, אלא בקירבה נפשית, ארוחות ערב שקטות יחד, יוצאים להליכה רגועה יחד בערב ומשוחחים על כל מה שעבר במשך היום, על מה שמרגישים שואפים ומתלבטים ועוד ועוד. צריך להשקיע בזוגיות עמוקה יותר, ודוקא בימים אלו, זה הזמן שיותר מתבקש ויותר בא לידי ביטוי הענין הזה, כיון שכביכול יותר מרגישים בחסר. לכן מה שצריך הוא באמת להיות מודעים לענין, לצורך ולאפשרות ובעצם להזדמנות, ולהשקיע.

וכך אגב גם לגבי הלידה. לידת ילד אמורה להיות מנוף עצום לזוגיות, זה ילד שהוא של שניכם יחד והוא המשפחה והבית וכו' וההמשכיות ועוד ועוד, ובכלל זה מתוק וחמוד. אבל זה לא תמיד קל! אז אם אנחנו נותנים לקושי לכבוש אותנו, החוסר שינה, הכבילות לבית ולילד, הזמן שנדרש ועוד, המצב רוח לא משהו וטרודים ופתאום אין כל כך זמן לבן הזוג, אז זה חלילה פוגע. אבל אם חווים את הלידה יחד, מתחלקים יחד בנטל, מתענגים על הפלא העצום ועל הנס הגדול, אז כל הדבר הזה נהיה מנוף לקשר ולזוגיות.

בקיצור הדברים, טירדות החיים, ימי האיסור, וכל מה שאנחנו חווים יהיו ביחס לזוגיות שלנו כפי שנחליט או כפי שנשקיע באופן חוויתם, הם יכולים להיות מנוף לזוגיות ויכולים להיות להיפך, וכדאי מאוד לשוחח על כך ולהשקיע בכך.

לידה קלה בריאה ושמחה ורוב נחת.