שאלה:
למדנו את הלכות מנחה וערבית בספר אשי ישראל,
ולא נראה שהוא מביא שום איזכור למנהג הרווח בקרב רבים – להתפלל מנחה וערבית צמוד (ערבית לפני צאת הכוכבים).
אני אשכנזי, ואני הולך למניין כזה כי זה מאוד מאוד מקל עלי.
האם יש לי (ולכל מי שנוהג כך) על מי לסמוך?
תשובה:
שלום וברכה
בודאי שלא יביא מנהג כזה שהוא נכון רק לספרדים, אשכנזים מאוד מחמירים בענן זה שלא לעשות "תרתי דסתרי". ואסביר:
בגמרא בברכות יש מחלוקת רבי יהודה וחכמים מתי זמן מנחה וערבית: לדעת רבי יהודה מנחה עד פלג המנחה וערבית מפלג המנחה ואילך. לדעת חכמים, מנחה עד הלילה וערבית מצאת הכוכבים. כאשר אני מתפלל מנחה אחרי פלג המנחה וערבית לפני השקיעה או לפני צאת הכוכבים, אני בעצם לא מסתדר עם שום שיטה… אני עושה מנחה כחכמים וערבית כרבי יהודה… מנהג הספרדים שלא לחשוש לכך, שכן בגמרא אמרו שניתן לעשות ככל אחת מהשיטות. ומנהג בני אשכנז להחמיר בזה. גם בני ספרד נהגו שלא להקל לגמרי, אלא את הערבית לעשות לפחות לאחר השקיעה, אבל עדיין לבני אשכנז זה לא נכון.
מלבד זה חשוב לדעת שיש הפסד גדול במנהג הזה גם לספרדים, שכן בכך קריאת שמע לא נאמרת על סדר הברכות! צריך שוב לומר קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים ואז עיקר מצותה [גם לרבי יהודה – לדעת רוב הראשונים] ואז היא שלא בברכותיה. הגר"א מוילנא העדיף להתפלל ביחידות כל הקיץ ולא להתפלל לפני צאת הכוכבים אף שהתפלל מנחה לפני פלג ולא היתה לו הבעיה של תרתי דסתרי.
במחכ"ת הרב שליט"ט.
פוסקים רבים תרצו את המנהג -שנהג גם אצל האשכנזים!- להתפלל מנחה וערבית סמוך. הערוך השלחן למשל כתב על זה מאד בחום, ובהלכות שבת אף הזהיר להתפלל בליל שבת דווקא מבעוד יום.
בקשר לגר"א:
א. במעשה רב אכן כתוב שסבר שעדיף להתפלל ביחידות מאשר להתפלל מבעוד יום, אך לא כתוב שעשה כן בפועל. מסתבר שבזמן שכבר היו לו תלמידים, היה לו כבר את בית הכנסת שלו, בו נהגו מנהגים רבים שונים ממנהג כל קהילות האשכנזים בימים ההם.
ב. לא ברור ש"לא היתה לו את הבעיה של תרתי דסתרי". לא ברור לגמרי שהתפלל מנחה גדולה. במעשה רב עצמו זה לא ברור, ובביאור הגר"א נראה די מפורש שהתפלל מנחה קטנה (ובאותו מקור כתוב גם שהיה זה אחרי פלג המנחה)
אצל האשכנזים שהתפללו סמוך הקפידו להתפלל מנחה לפני פלג וערבית מיד אחר כך.
לגבי מה שכתבת עם הגר"א לא הבנתי, ועכ"פ הארכתי בענין זה כאן
https://din.org.il/2023/03/05/%d7%aa%d7%a4%d7%9c%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%91%d7%a7%d7%99%d7%a5-%d7%91%d7%a4%d7%9c%d7%92-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%94-%d7%9e%d7%a0/
נכון הדבר שיש שקהלו בזה בערב שבת יותר משאר ימי השבוע משום שתוספת שבת יותר קובעת ללילה, אבל השואל כאן מדבר על כל השבוע.
יתכן מאוד שהפלל בפועל לעיתים לאחר פלג, אבל ודאי כיון שבחר להתפלל ביחידות מוכח שסבר שזה לא יועיל, יכול היה להתפלל לפני פלג אם היה סובר שזה יעזור לו משהו לגבי תפילת ערבית…. הבעיה שלו היתה שהק"ש אינה על סדר הברכות.
השאלה שלי כעת זה דבר כזה –
אם אני מתפלל מנחה גדולה בקביעות (או שלא בקביעות – ואני סומך על דעת התו"ח שסובר שמותר לבחור יום אחד כר"י ויום אחד כחכמים), האם אני יוכל להתפלל ערבית איתם לפחות?
מעיקר הדין כן, אבל עדיין זה לא כל כך לכתחילה בגלל הבעיה של קריאת שמע שלא על סדר הברכות. בחו"ל בקיץ שהשקיעה מאוד מאוחרת הקלו בזה כמו שעת הדחק, אבל זה לא רצוי. למנהג בני אשכנז. לפעמים גם חלילה חלילה שוכחים לקרוא שוב קריאת שמע ג' פרשיות ואז מפסידים מצוה דאורייתא.
השאר תגובה