שאלה:
למנהג הספרדים והחסידים נוהגים לומר לפני תפילת ערבית פסוקים ה' צבאות וכו ואח"כ חצי קדיש ואחריו עוד שלושה פסוקים והוא רחום וכו ואז הש"צ אומר ברכו את ה' המבורך וכו ואז מתפללים ערבית.מדוע צריכים שוב לומר פסוקים אחרי הקדיש לפני ברכו מדוע אי אפשר לומר מיד 'ברכו' ואחרי שהקהל עונים ברוך ה' המבורך וכו מתפללים ערבית .הרי הקדיש חוזר על הפסוקים שנאמרו לפניו ומה טעם לומר עוד פסוקים אחרי הקדיש?
בברכת חודש טוב.
תשובה:
יש ענין מיוחד בעצם אמירת פסוקי והוא רחום אין לזה קשר עם הקדיש. אני מעתיק לך מתוך ספרו של רבי ב"צ מוצפי שליט"א:
בפרי עץ חיים שער מנחה וערבית פרק ג כתב שבתפילת ערבית אומרים והוא רחום שיש בו י"ג תיבות כמניין י"ג מכילן דא"א לאכפייא דינין ולמתק בהם ארבע קליפות, וגם לכוון שהקב"ה מרחם על הרשעים בגיהנם כנזכר בזוהר, שאז טיפין של אש יורדים בגיהנם וצריך למתקם, ע"כ. והמקובל רבנו מנחם מריקאנטי ז"ל בראשית יח כז האריך בטעם אמירתו, שהוא משום אותם המזיקים הפועלים בלילה, והמשחיתים הדנים את הרשעים בגיהינם, עם ערבית להכניעם, ע"כ. ועיין בתולעת יעקב סתרי תפילות שבת ומקור הדברים של הריקאנטי הוא מהזוהר הקדוש שמות דף קל ע"א. ועיין מעולפת ספירים יום ארבעה עשר וספר הפרדס להרמ"ק שער כג פרק יג.
אמנם הוא הביא בספרו על פי סוד, אבל יש גם מדברי הטור סימן רל"ז, שהטעם לאמירת והוא רחום לפי שהלוקים לוקים בערבית לאחר שחטאו כל היום, ובמלקות מתכפר להם, ואע"פ שבטל מנהג מלקות מ"מ אמירת והוא רחום נשאר במקומו. ולפי שאין לוקים בשבת אין אומרים אותו בערבית של שבת וכן ביו"ט.
אמנם ברוקח ובכל בו כתבו שאין לאומרו בשבת משום שאין בקשת צרכים בשבת, לדבריהם בכלל לא מדובר באמירת פסוקים בעלמא אלא זה חלק מבקשות התפילה ממש.
שבת שלום.
