כסף טהור לפדיון הבן

שאלה:

האם יש הידור או עדיפות הלכתית לתת לכהן הפודה משקל כסף טהור של חמישה סלעים מאשר לתת שוה כסף (שבכסף טהור זה ודאי חמישה סלעים לא משנה מע"מ וכדומה כיון שזה המתכת בעצמה)?
אם נותנים כסף טהור האם יש הבדל אם נותנים כסף טהור פשוט (לא כלי אלא פשוט גוש כסף) או שנותנים כלי כסף (ואז לא צריך את המשקל אלא רק השוי שלו וכנ"ל)
שמעתי שיש מהדרים כה ורציתי לשאול אם יש לזה מקור.
שאלה באותו ענין, האם יש ענין לדייק בה' סלעים ולא לתת יותר מכך (וממילא הכי מדויק זה גוש כסף שאין לו שום שווי חוץ מהמתכת בעצמה) (אולי מצד שהכהנים הם רק כהני חזקה אז לא לת יותר מהחיוב?)
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

שוו כסף ממש מועיל כמו כסף, השאלה מה נקרא שווה כסף, בענין זה נקטו הפוסקים שהפדיון צריך להעשות במטבעות ממש ולא בשטרות כסף וכל שכן שלא בהעברה בנקאית שהיא בעצם רק הודעה לבנק.

מה שניתן לעשות הוא כך, בדרך כלל יש לכהן מטבעות כסף, הוא יקנה את המטבעות לאבי הבן תמורת העברה הבנקאית, ואז האב בעצם נותן לו מטבעות אלו בפדיון בנו.

מקורות:

במשנה בבכורות (נא ע"א) מבואר, שאי אפשר לפדות בכור בשטרי חוב (= למשל צ'קים לדעת הרבה פוסקים נחשבים כשטרי חוב), מכיוון שהם לא נחשבים ככסף ממש ואין להם ערך ממוני עצמי, אלא הם רק מסמלים כסף או הוראה לבנק לתת שוויות מסויימת. ונחלקו הפוסקים, מה דינם של שטרות כסף בימינו, האם הם נחשבים ככסף ממש ואפשר לפדות בהם, או שמא רק כשטרי חוב ואי אפשר לפדות בהם.

א. בשו"ת תשובה מאהבה (ב, תד) מובא, ששטרות הכסף שלנו היום, הם כמו שטרי חוב, ולכן אין לפדות בהם. ב. לעומת זאת בשו"ת חסד לאברהם (יו"ד צה) ובשו"ת השיב משה (סי' נה) נקטו, שאפשר לפדות בכור באמצעות שטרות כסף, כי בזמן הזה הם לא רק מסמלים כסף, אלא משתמשים בהם ככסף ממש, וכך פסק גם החזון איש (יו"ד עב, ח).

למעשה המנהג להחמיר בזה לכתחילה, וכל שכן בהעברה בנקאית ולכן יש לנהוג כפי שהצענו.

כמובן את הקניית המטבעות יש לבצע באחד מדרכי הקנין.