שאלה:
איזה סנדק פוטר מתחנון סנדק מעומד או סנדק מישב
תשובה:
שלום וברכה
עיקר הסנדקאות היא בשעה שיושב ועל ברכיו נערכת ברית המילה, מה שנקרא עמידה לברכות אינה עיקר הענין ולא יפטור הדבר מתחנון.
כמו כן יש שמקפידים לתת ליושב סנדק שלם ולא לעשות כלל עמידה לברכות.
מקורות:
כ"כ הגר"א (סי' רסה סקמ"ה) בשם זוהר (בראשית, לך לך דף צד:-צה.) שהסנדק שהמילה נעשית עך ברכיו דומה למקריב קרבן. וז"ל הזוה"ק- האי מאן דאקריב בריה קרבנא קמי קודשא בריך הוא רעוא דקודשא בריך הוא בההוא קרבנא ואתרעי ביה וקריב ליה ושוי מדוריה בתרין אדרין ואחיד להאי ולהאי דאינון תרין אתקשרו כחדא דכתיב ישכון חצריך, חצריך ודאי תרי, בגיני כך חסידי קדמאי סבאן דהכא כד מקריבין בנייהו לקרבנא דא, פתחי ואמרי אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך אינון דקיימי עלייהו אמרי נשבעה בטוב ביתך היכלך… פתח אידך ואמר (שמות כ') מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו עולותיך ואת שלמיך וגו' תאנא כל מאן דקריב בריה לקרבנא דא כאילו אקריב כל קרבנין דעלמא לקמיה דקודשא בריך הוא וכאילו בני מדבחא שלימתא קמיה, בגיני כך בעי לסדרא מדבחא במאנא חד מלייא ארעא למגזר עליה האי קיימא קדישא ואתחשיב קמי קודשא בריך הוא כאילו אדבח עליה עלוון וקרבנין עאנא ותורי וניחא ליה יתיר מכלהו דכתיב וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וגו' בכל המקום אשר אזכיר את שמי מהו אזכיר את שמי (את) דא מילה דכתיב בה (תהלים כ"ה) סוד יי' ליראיו ובריתו להודיעם. עכ"ל הזוהר. אך בעל הסולם (על הזוהר שם) פירש שהכוונה בזוהר כאן הוא לאבי הבן שמל את בנו. ואפשר דלא פליגי והוא הדין לשניהם.
