שאלה:
שלום הרב ראיתי בילקוט יוסף כרך ב בסימן שה לנוגע פדיון הבן שאם רוצים לפדות את הבן שלא מדעת האב לא יעשו זאת גם שהאב נמצא במלחמה ולא יוכל לפדות את בנו בזמן ואילו לגבי מילה אומר שם שיקיים אפילו לא בפני האב מה ההבדל? וגם למה לא אומרים את ההלכה של זכין לאדם שלא בפניו? (עמ' רמ שם)
תשובה:
שלום וברכה
ההבדל הוא שלגבי ברית מילה שיש מצוה של ביום השמיני ימול בשר ערלתו שהיא מצוה בפני עצמה, אמרו בגמרא שאם אביו לא מל אותו מוטל חיוב זה על בית דין, אבל לגבי פדיון הבן אין חיוב על בית דין כלל, ואם אביו לא פודה אותו הוא יפדה את עצמו כשיגדיל. הסיבה שאין סכין כי יש דעות שהאב כלל לא מקיים מצוה זו על ידי שליח, ומשום שנוח לאדם לקיים מצוה בעצמו ולא על ידי חברו. שהרי כאמור, בברית מילה אם דחו ליום אחר הפסידו מצות עשה, אבל לגבי פדיון הבן לא הפסידו מצות עשה אלא רק את דין זריזים מקדימין למצוות.
מקורות:
כתבתי בהרחבה בענין זה כאן, לרגל המלחמה וכמה שאלות שבאו לפנינו בזה הלכה למעשה.
