שאלה:
שלום לכבודו.
אני מתחבט בשתי שאלות:
אני יהודי שלא שומר תומ"צ וגם נשוי ללא יהודיה (ללא ילדים )מתגורר בישראל ובאירופה. בעברי הייתי בחור ישיבה, יש בי עדיין אמונה כלשהיא אחרת לא הייתי שואל כלל.
לפעמים יש דוכני הנחת תפילין וכדומה בישראל ואני רוצה להניח. העניין הוא שאני יודע שצריך נקיות הגוף לשם כך (מלבד נטילת ידיים שחרית כמובן) הרי אומרים ברכות או מניחים בלי ברכה. מכיוון שאני לא מקפיד בעניינים האלה (למשל אם באתי על אשתי בליל אמש איני מקפיד להתקלח, או שאיני מקפיד על נקיות הגוף בנקבים ברמה שהייתי מקפיד לתורה ותפילה בזמנו – לפי פשט שו"ע ומשנה ברורה בלבד, לא חומרות) השאלה היא מה עדיף כאשר אין ברמתי הרוחנית להיות בטהרה:
א. לא להניח ובכך לקיים לפחות מצווה בהימנעות למרות הרצון
ב. להניח ללא ברכה
ג. להניח עם ברכה
ד. אין בעיה כלל משום שדין כל מה שייבש כבטל מעיקר הדין (שכבת זרע וכדומה)
שאלה שנייה:
במזל טוב יוולד לאחי בן. והם מבקשים אותי סנדק והדבר חשוב להם ולאימי עד מאד. מאידך אני יודע שלסנדקאות יש עניין מיוחד באדם שומר תומ"צ, לפחות יהודי כשר. מצד אחד יש את העניין המשפחתי הגדול ומצד שני את הידיעה שלי שאינני ראוי לכך כלל בכל בחינה. האם לקבל את הסנדקאות או להתעקש שיזמינו רב וכדומה?
תודה רבה.
תשובה:
בודאי הניח ובברכה, כל אדם בריא בדרך כלל נקי במידה הדרושה להנחת התפילין.
חלילה וחס מלהיות סנדק, לצערי הרב ולמרבה הכאב אתה לא ראוי לכך עתה!
אדרבה, הדחייה הזו מתפקיד הסנדק אולי תביא אותך למחשבה איך עושים שאהיה ראוי לדבר הבסיסי הזה, סנדקאות לילד יהודי תם וישר שרק זה עתה נולד?! המחשבה הזו תוכל לשמש לך מנוף בעזרת ה' לשוב ולהתקרב ליהדות ולאמונה בה'.
ואגב, אם יש לך שאלות באמונה, מחשבות, אנחנו כאן כל העת, ויש גם אנשים מקצועיים וטובים מאיתנו שיודעים לתת תשובות, מדובר בנושא הכי מרכזי ויסודי בחיים שלנו, אל תוותר על הבירור הזה. אינני יודע מה למדת והיכן, אבל יש תשובות ויש מה לדבר.
בשורות טובות וחודש טוב ומבורך.
