הנקת תינוק בעזרת נשים של בית הכנסת

שאלה:

האם מותר להניק בעזרת נשים, שלא בזמן התפילה?

תשובה:

שלום וברכה

אם מכסים את הגוף כהלכה אינני רואה בזה איסור, אמנם לא עושים מעשה חולין בבית הכנסת, אבל אולי כאן אם אין מקום אחר זה צורך מצוה כיון שהילד זקוק לאוכל והוא חולה שאין בו סכנה. כמובן יש להשתדל למצוא מקום אחר, זה לא מעשה של גנאי אבל זה בהחלט ענין של חולין שאינו נעשה בבית כנסת. ואף שקדושת עזרת נשים פחותה משל עיקר בית הכנסת, עדיין זה אינו לכתחילה.

מקורות:

1. שולחן ערוך אורח חיים הלכות בית הכנסת סימן קנא סעיף א – ד

סעיף א

בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין נוהגין בהם קלות ראש כגון: שחוק והתול ושיחה בטילה, ואין אוכלים ושותים בהם ולא מתקשטין בהם ולא מטיילין בהם ולא נכנסים בהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, ות"ח ותלמידיהם מותרים לאכול ולשתות בהם, מדוחק, וי"א דבבה"מ אפי' שלא מדוחק שרי (ר"ן פ' בני העיר). ואין מחשבים בהם חשבונות, אא"כ הם של מצות, כגון: קופה של צדקה ופדיון שבויים, ואין מספידים בהם אא"כ יהיה ההספד לאחד מגדולי העיר, שכל בני העיר מתקבצים ובאים להספידו; ואם צריך ליכנס בהם לצרכו, כגון לקרוא לאדם, יכנס ויקרא מעט או יאמר דבר שמועה, ואח"כ יקראנו, כדי שלא יהא נראה כאילו נכנס לצרכו; ואם אינו יודע לא לקרות ולא לשנות, יאמר לאחד מהתינוקות: קרא לי פסוק שאתה קורא בו או ישהה מעט ואח"כ יצא, שהישיבה בהם מצוה, שנאמר: אשרי יושבי ביתך (תהילים פד, ה) (שיעור הישיבה, כדי הלוך ב' פתחים), (לדעת הי"מ בסי' צ' סוף סעיף כ'). 

סעיף ב

וי"א שמה ששנינו בקדושת בתי מדרשות, ר"ל של רבים דומיא דבהכ"נ, אבל יחיד הקובע מדרש בביתו לצרכו אין לו קדושה כ"כ. 

סעיף ג

אין ישנים בבהכ"נ, אפי' שינת עראי, אבל בבית המדרש, מותר. 

סעיף ד

לצורך בהכ"נ, מותר לאכול ולישן בתוכו, ומטעם זה ישינים בליל יום הכפורים בבהכ"נ; ואפילו לצורך מצוה אחרת, כגון כשנקבצים לעבר השנה בבהכ"נ, מותר לאכול שם. 

2. בפמ”ג א”א סק”א אסר לשחוט בעזרת נשים כמו בבית הכנסת, ומפורש בספרו ראש יוסף מגילה כ”ח שעזרת נשים יש להחמיר בה כמו ביהכ”נ עצמו, באשל אברהם בוטשאטש מסתפק בענין זה, בשו”ת שואל ומשיב מהדו”ק ח”ב סי’ כ”ב שו”ת בית יצחק ושו”ת בית שלמה ח”א סי’ כ”ח, שו”ת אבני נזר סי’ ל”ג הורו כולם שעזרת נשים יש בה קדושה אך לא ממש כקדושת ביהכ”נ, וכ”כ בערוה”ש סי’ קנ”ד סעי’ ז’ שביהכ”נ של נשים יש עליה קדושת ביהכ”נ כיון שנשים מתפללות שם, כמו כן כתבו בשו”ת מהר”ש ענגיל ח”ג סי’ פ”ח שו”ת מהרש”ם ח”א סי’ י’ שו”ת תשורת ש”י, שמכך שאסר הרמ”א בסי’ פ”ח לנדה ליכנס שם מוכח שיש שם קדושה, בשו”ת ערוגת הבושם סי’ כ”ז שו”ת אמרי יושר ח”ב סי’ י”ב שו”ת בית ישראל סי’ כ”ד כתבו שאסור לדור בעזרת נשים איש ואשתו מחמת קדושת המקום, ובשו”ת צור יעקב סי’ קנ”ב אסר לעשות בעזרת נשים כל עניני שחוק וקלות ראש ובו’ במו בביהכ”נ, וע”ע שו”ת מנח”י ח”ז סי’ ח’ שו”ת שבה”ל ח”ה סי’ כ”א. אמנם, בחכמת אדם כלל פ”ו סעי’ ט”ו כותב בפשיטות שאין לעזרת נשים קדושה כלל, ועיין משנת יוסף סי’ י”ט שאין כוונתו שאין בו קדושה כלל אלא שזוהי קדושה פחותה מביהכ”נ.