שאלה:
האם מותר להשים למעלה של ארון קודש פסלים של דמיות של אריות או נשרים… ולכתוב מסביב כמה פסוקים כמו כארי יתגבר או קל כנשר… או לעשות את הציורים האלו על ריקמה עבה בפרוכת ..האם יש חילוק בין תמונה או פסל ממש או ריקמה בולטת או שקועה … האם יש חילוק בין חצי דמות או דמות שלם …פסל של אריה או רק הראש שלו ….האם גם בזה יש חילוק אם זה בולט או שוקע או פסל ממש… האם יש הבדל אם זה קטן או גדול ….(ראיתי מקום אחד שיש שתיי אריות גדולים מאוד בערך מטר גובה על חצי מטר ….מעל ארון הקודש ושתיי נשים מתחת …) ויש מקומות שעושים דוגמאות של 12 השבטים עם בעלי חיים נשר צבי אריה נחש חמור וכו'… בגילוף בעץ מסביב לארון קודש אבל ציורים מאוד קטנים בערך 10 ס"מ …או שעושים את 12 המזלות עם כל הסמלים שלהם …או בגילוף בעץ או חריטה בזכוכית או תמונה . . האם יש הבדל וחילוק אם זה קטן או גדול או חריטה בלייזר או גילוף בעץ או פסל ממש או חלק מהציור או גוף שלם… האם יש הבדל בין מנהג ספרדי או אשכנזי ) והאם במקרה שהבתי לעיל שראיתי ארון קודש עם שתיי פסלים של אריות גדולים מעל ארון הקודש ושתיי נשרים תחתיהם האם צריך או חייב או מצד חומרה …האם צריך להוריד אותם מעל ארון הקודש ?! האם יש חילוק לאחר המעשה בין מנהג ספרדים לאשכנזים….( לפעמים זה מאוד קשה לאחר המעשה למחוק או להוריד את הדמיות האלו או שזה כרוך בהרבה הוצעות או בעיות עם התורמים או הגבאים של הבית הכנסת )
תשובה:
ככל שמדובר בפסלים ובדמות בולטת כדמות משרתי עליון, לכתחילה ודאי עדיף שלא לעשות כן. וראה במקורות.
מקורות:
ראה בספר דרכי תשובה (יו”ד סי’ קמא ס”ק מח) שהביא בשם כמה אחרונים שהתריעו על תופעה זו ששמים דמות צורת אריה בארון הקודש. ראה עוד דבר מעניין בספר אורחות רבינו שהביא מרן בעל הקהילות יעקב שאמר לו: “בעת שעשו את ארון הקודש בישיבת בית יוסף בב”ב עשו עליו צורת שני אריות מלמעלה כנהוג בכל ביהכ”נ ואמר מרן החזו”א זצוק”ל לעשות צורתן כצורת חתול שלא יהא להן צורת אריה. והוסיף מו”ר (הקהילות יעקב) שכן בכל ביהכ”נ צורתן חתול ורק מוסיפין להן רעמה שיהיו נראים כאריות אבל אין פניהן כאריות משום דמחמירים לא לעשות פניהן אריות אף כשעושים אריה לבדו. (ראה ש”ך יו”ד סי’ קמא ס”ק ל’). גם בספר בנין אב (להגר”א בקשי דורון, ח”ב סי’ טז) הביא מכתב שכתב לו הגאון רבי פנחס מנחם אלתר (האדמו”ר מגור) שנהג להזהר בענין זה.
