ספר תורה שנפל – מי צריך להתענות?

שאלה:

שלום, הייתי בשבעה וסיימנו את תפילת שחרית, היה ספר תורה בארון קודש נייד והזזנו אותו בסוף התפילה בשביל שיהיה איפה לשבת. הארון לא היה סגור טוב והספר נפל. צריך לצום?

תשובה:

מי שראה ספר תורה שנפל, נהגו שמתענה, ויש נוהגים 40 תעניות, אבל בזמנינו שהציבור חלש, ובפרט מי שהתענית יכול לגרום לו ביטול תורה, נהגו להקל שבמקום להתענות יתן צדקה לעניים, ובפרט לתלמידי חכמים, והטוב הוא לפדות את התעניות [נניח כנגד כל יום מה40 תעניות יתן 30 ש"ח, ולמעשה לא נהגו 40 תעניות אלא בה"ב שזה סכום פחות], ומי שיכול להתענות יום אחד תבוא עליו הברכה.

אמנם גם מי שראה יש לו כאן כמה קולות, יש סוברים שהמתענים זה רק מי שכביכול אשם בדבר, גבאי שלא הניח כראוי, המגביה שלא הניחו נכון וכדומה, ולא כל הקהל.

גם מי שהיה בבית הכנסת ולא ראה את הס”ת על הרצפה, יש לו ענין של תיקון וכפרה, וכפי שמבואר בשו”ת מהר”י ברונא סימן קכ”ז שנפילת ספר תורה זהו אות מן השמים שצריך לחזור בתשובה, ולכן ראוי לכל מי שהיה בבית הכנסת להתחזק בתורה, ולתת צדקה לעניים תלמידי חכמים כדי להחזיק תורה ולומדיה. ויש שנהגו לעשות איזה תיקון לכל בני הקהילה אם מדובר בקהילה מגובשת.

ועיין בספר תירוש ויצהר סימן ז’ שכתב שספר תורה שנופל זה מראה שיש חסרון בכבוד התורה, ולכן צריך להתחזק בכבוד התורה.

אמנם כאמור, מי שהזיז את הארון וגרם לנפילתו לכאורה צריך להתענות בה"ב, וכדאי לשאול רב גדול אם יוכל להסתפק ביום אחד.

שלא תדעו צער!

מקורות

עיין בברכי יוסף יו”ד סימן רפ”ב שהביא שיש נוהגים שכל מי שראה ס”ת שנפל מתענה בה”ב, אבל הברכי יוסף חולק, ועיין בשו”ת דברי חיים יו”ד סימן נ”ט ובשו”ת אבני צדק יו”ד סימן קט”ו ובשו”ת אמרי אש סימן ו’, ועיין בשו”ת יחווה דעת או”ח ח”ב סימן כ”ט שהביא בארוכה את דעת הפוסקים בזה, ועיין בספר תשובות והנהגות ח”ג סימן קס”ט מה שכתב בזה, ועיין בפסקי תשובות סימן מ’ מה שהביא בזה.

אני מעתיק לך מתוך הספר לקט הקמח החדש:

על דבר שליח ציבור שלא נזהר בעת שהוציא את הספר תורה ונפל ספר תורה אחר על הארץ:

השליח ציבור יתענה שני חמישי ושני, וכן לא יאכל בשר ולא ישתה יין בלילי תעניות אלו וירבה בתפילה, אבל שאר האנשים שהיו בבית הכנסת אין להם לחוש כלל. ומאן דקפיד, יפדה בצדקה שיחלקו לתלמידי חכמים ועניים מחוץ לעירם. והטוב יותר, הוא שיפדו נפשם כל בני העיר וישלחו לעניי ארץ הקודש. ואולי אירע כן מחמת שלא נזהרו בכבוד התורה כראוי בשיחת חולין בעת קריאת התורה, או שרגילין לצאת מבית הכנסת בעת הקריאה ולא ממתינים עד גמר הקריאה, ויקבלו על עצמם תשובה שלא לעשות עוד כן (שו"ת ריב"א [אונגאר] או"ח סי' כז).

א) וכן כתב הגאון מחוסט בשו"ת בית היוצר (סי' יד-טו), לענין מה שאירע ביום טוב בעת הוצאת הספר תורה הראשון, שנפל הספר תורה השני על המדרגה הראשונה שלפני ארון הקודש, והורה להחמיר על אותו שהוציא את ספר התורה מהארון, ויותר מזה על מי שהניח את הספר תורה מקודם בארון הקודש, שהתרשל ולא הניחו כראוי. ובעל המחבר מחמיר שכל הרואים יתענו שני חמישי ושני, ומי שחלוש יפדה לפי ערכו. ויעשו מהממון מצוה שבשבילה מוכרים ספר תורה, כגון להשיא אשה יתומה או להספקת לומדי תורה.

בשו"ת ברכת רצה (סי' קא) כתב בכהאי גוונא דהרואים יתענו יום אחד, והאיש עצמו, יש אומרים שיתענה מ' יום – שני וחמישי, כדאיתא ברמ"א (סי' שלד סעי' כו) לענין חילול שבת, ויש אומרים (שו"ת דברי חיים יו"ד סי' נט, שו"ת אמרי אש סי' ו) שיתענה רק שני חמישי ושני. ובכל זה יש להורות לפי כח הנידון.

המאורי אור (באר שבע דף לז ע"א) מחלק באופן אחר:

לדבריו, האיש שנפל הספר תורה מידו יתענה מ' יום כנגד עליית משה במתן תורה, ומי שהיה בד' אמותיו יתענה שני חמישי ושני, ושאר אנשי בית הכנסת יתענו יום אחד. אמנם, אם נפל על ידי גרמא ולא מידו בעצמו, סגי גם לאותו שנפל מידו בתעניות שני חמישי ושני.

בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' יב) מחמיר על מי שנפל מידו שיתענה, ואפילו הוא חלש כח. ומה שנוהגים לבדוק את הספר תורה שנפל אם הוא כשר או פסול, הוא רק לייתובי דעתא, שאין הצער גדול כל כך כשיודעים שהיה בספר תורה איזה פסול, אבל גם בספר תורה פסול הדין כך לענין חילוקי התעניות.