שאלה:
שלום וברכה
ברצוני לשאול:
1) האם מה שנפסק בשו"ע (או"ח קלה, ג): כהן קורא בתורה ראשון וכו׳, מיירי בקריאה ממש או רק לברך (אני שואל על מקור הדין)
2. אני כהן שיודע לקרוא היטב, האם מותר לחזן לסרב לתת לי לקרוא בתורה את העלייה שלי (מדובר בחזן שיודע שאני קורא טוב). השאלה מצד "וקדשתו" לכל דבר שבקדושה?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
הנושא של וקדשתו לתת לכהן ראשון, זה רק מה שעומד לחלוקה… כאשר נוהגים כמו במקומות רבים [והוא מנהג מצויין] שרק בעל קורא אחד קורא ולא העולים [וזה מצויין בגלל שהרבה לא יודעים לקרוא טוב ואז יש חששות על הקריאה, ולכן גם למי שקורא טוב לא יתנו כי אז אחרים יכולים להעלב…], אם נהגו שלא לחלק את הקריאה אין צורך לתת לכהן.
ומכאן מענה לשתי שאלותיך, ככל שכך נוהגים בבית הכנסת אין לכהן זכות לדרוש לקרוא בעצמו ולא שייך בזה דין וקדשתו.
באופן כללי צריך לדעת שהטוב ביותר הוא כמה שפחות לדרוש דברים לעצמך, זה נכון בבית בהילה בכל מקום, להיות וותרן ונינוח, ומי שאהוב על הבריות חזקה היא שאהוב גם על המקום. כמו שאמרו חז"ל בכמה מקומות.
יום נעים ברכה והצלחה.
תודה רבה
מה לגבי השאלה הראשונה? האם מקור הדין השו"ע מדבר על הקריאה או על הברכה?
(לגבי הסיומת של התשובה..
במקרה שלי, אני בדרך כלל לא מבקש כלל לעצמי. זה היה מקרה נדיר!).
הסברתי שזה תלוי במנהג המקומות, דבר שבקדושה העומד לחלוקה לציבור – בזמן השו"ע הקריאה והברכה גם יחד ובזמנינו הברכות לבד, כהן מקבל ראשון.
אשריך. תזכה להמשיך לעשות טוב בשמחה ובטוב לבב.
השאר תגובה